אחי היקר אף שכבר דברנו הרבה וכבר כתבתי לך הרבה, אף-על-פי-כן נתעוררתי לכתב לך עוד, אף שטירדותי רבו ועצמו מאוד מאוד בטרדות שונות, אך כבר הזהירנו רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן קו): כשעובר על אחד אילו דינים וקטנות, העצה שישכיל אחרים, ועל-ידי-זה ימתקו אצלו כל המצרים הסובבים אותו, וזה פירוש (תהלים מא, א): "אשרי משכיל אל דל (אזי) ביום רעה ימלטהו ה"', עין שם; ובפרט בעתים הללו שעובר על כל אחד ואחד מה שעובר – ירידות וקטנות ובלבולים והרפתקאות, ואי אפשר לתן עצה לעצמו, כי אם על-ידי ההקדמות הנוראות שקבלנו "מהפלא יועץ", "אור הבינה", רוחו של משיח, שזו דעתו של רבנו ז"ל.
המחיה ומקים כל הנפשות העייפות והנפולות והירודות מאוד מאוד, המונחות בעשרה כתרין דמסאבותא בעומק השאול תחתיות ומתחתיו, כי אותו שלח השם יתברך האחרון מיחידי הדורות, לטהר עולם העשייה. וכמו שפרש רש"י על הפסוק (בראשית מו, כח): "להורת לפניו", לפנות לו מקום ולהורות היאך יתיישב בה קודם שיגיע לשם, כי הזמן קרוב מאד שיתגלה מלך המשיח, ויגלה את אלוקותו יתברך לכל באי עולם, "וידע כל פעול כי אתה פעולתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו", "ומלאה הארץ דעה (לדעת) את ה"', "והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (עין לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן ד'), שתתגלה אחדותו יתברך, כי ה' הוא אלוקים, עין שם; ועל-כן שלח את הצדיק הזה "לפנות לו מקום"
אשר בנחל חלק יג עמ' קיד
