העליה למירון בל"ג בעומר
- מדי שנה בשנה, החל מתחילת שנות ה'תש"ן, נהג מוהרא"ש להקפיד מאוד על העליה בליל ל"ג בעומר לציונו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי במירון והיה מתפלל שם בבכיות נוראות. גם עורר מאוד את כל תלמידיו על כך ואמר תמיד ש"רבי שמעון בר יוחאי מחלק מתנות נפלאות ויקרות לכל המשתתפים בשמחתו.
- בשנות חייו האחרונות חילק מוהרא"ש בל"ג בעומר מאות בקבוקי מיץ ענבים לאחר תפילתו על ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, וזאת עקב הסגולה המפורסמת של "חלוקת ח"י רוטל משקה".
- בעניין חלאקה אצל רבי שמעון בר יוחאי במירון, הורה מוהרא"ש שילדים שנולדו מפורים עד ל"ג בעומר – שיעשו את החלאקה דייקא בל"ג בעומר, וכן ילדים שנולדו מל"ג בעומר עד ר"ח אלול – שיקדימו את החלאקה לל"ג בעומר. ומוהרא"ש עצמו נהג לערוך חלאקה אצל רבי שמעון לעשרות ילדי חלאקה, וכן ביום ל"ג בעומר ביבנאל ערך חלאקה לילדים רבים (מפי ר' נתן שמואל קליין)
- בחודש אייר ה'תשמ"ט עבר מוהרא"ש תאונת דרכים קשה ביציאה מהעיר בני ברק לכיוון יבנאל, וכתוצאה מהתאונה שממנה ניצל בנס גדול סבל מכאבים עזים ביותר ברגלו. למחרת התאונה קטע מוהרא"ש את נסיעתו בארץ ישראל ושב לארה"ב, שם אושפז ביום ל"ג בעומר בבית חולים כדי לעבור ניתוח. בעודו בבית החולים כשהוא סובל מייסורים נוראים החל מוהרא"ש לכתוב פירוש על הזוהר הקדוש בשם "להבות א"ש", לכמה מאנ"ש יש כמה דפים מאותו פירוש נפלא. עד לאותה תאונת דרכים מוהרא"ש לא נהג לעורר בנושא הנסיעה לל"ג בעומר במירון, ולאחר התאונה החל לעורר רבות בנושא זה. זכור לי שמוהרא"ש אמר שהתגלה לו כי התאונה הייתה בגלל קפידא מרבי שמעון בר יוחאי על שלא היה מגיע למירון בל"ג בעומר (מפי הרב משה קורץ גאב"ד יבנאל)
- כשהתחיל מוהרא"ש לנסוע למירון בל"ג בעומר בפעם הראשונה, ציווה אז את הגבאים לאמר: "אם יהודי אחד יקבל מכה בגללי – איני מוחל למי שיתן המכה". ואמר זאת אז פעמים רבות (מפי הרב שלמה ברוך בלוי)
- בל"ג בעומר לא נהג מוהרא"ש להתפלל בתוך היכל מערת הציון אלא התפלל בדביקות נוראה בקיר הצמוד לציון מבחוץ, כדי שלא לגרום לדחיפת אנשים. ואמר תמיד כי "צריכין לדעת, שרבי שמעון נמצא בכל המקום הגדול שבסביבה ובכל ההר, ואין צריכין למסור נפשו ליכנס דייקא אל תוך המערה, ולחשוב שרק שם יכולים לפעול ישועות, כי כל הר מירון קדוש בקדושת רבי שמעון".
- לאחר שמוהרא"ש היה יוצא מציון רבי שמעון בר יוחאי במירון וכן מציונו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב היו אז פניו מאוימות ביותר עד שהיה מפחיד מאוד להסתכל בפניו הקדושות אז (מפי המשב"ק הרב אברהם משה ברדוגו)
- במשך מספר שנים נהג מוהרא"ש לערוך הדלקת ל"ג בעומר ביבנאל עיר ברסלב לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי ולאחר מכן נסע למירון עם כל התלמידים. לאחר מכן פסק המנהג (מפי הרב משה קורץ גאב"ד יבנאל)
לימוד ספר הזוהר
- במשך הרבה שנים נהג מוהרא"ש לגרוס ולומר את כל הזוהר של פרשת השבוע בליל שבת קודש אחרי הסעודה בשנים שלא ערך טיש ואולי גם לאחר מכן (מפי הרב משה קורץ גאב"ד יבנאל)
- פעם אמר מוהרא"ש שבכוונתו לעשות פירוש על ה'תיקוני זוהר' ועל ספר הקבלה 'עץ חיים' שיתחיל במילים "אהובי בני היקר" ואפילו ילדים יוכלו להבין זאת… (מפי הרב שלמה ברוך בלוי)
- מוהרא"ש היה מורה לתלמידים לגמור ארבע פעמים בשנה את ספר התיקוני זוהר – בחודש אלול עד יום כיפור, בספירת העומר עד ל"ג בעומר, מי"ז בתמוז עד ט' באב, ובימי השובבי"ם (מפי הרב משה קורץ גאב"ד יבנאל)
- העיד מוהרא"ש על עצמו: "פעם בליל שבת אחר הסעודה הראשונה של שבת קודש, ישבתי ללמוד את התורה אקרוקתא, והתחלתי לעיין בכל דברי הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל שרבינו ז"ל מציין שם, וכן בכל מאמרי חז"ל והפסוקים המובאים שם, וראיתי איך ובמה שהאריז"ל מאריך בכמה דרושים – הם בכמה דיבורים של דברי רבינו ז"ל. וכל כך נתעוררתי אז לראות מרחוק גדולת רבינו ז"ל, אשר צעקתי לעצמי בכל פעם: גיוואלד, גיוואלד! וואס א ילוד אשה קען זוכה זיין בזה העולם [אל מה ילוד אשה יכול לזכות בזה העולם], כי נכנסתי מענין לענין הן בדברי האריז"ל והן בדברי הזוהר הקדוש והן במאמרי חז"ל, וראיתי איך שהכל כלול בדבריו ז"ל, ויותר מזה מה שאיני מבין בשכלי המגושם, וכל כך נכנסתי בתורה זו, עד שהתעייפתי מאוד, ואמרתי לילך לישון, וכשהתקרבתי לחלון ראיתי שכבר האיר היום, זאת אומרת שעיינתי בתורה הזו כל הלילה, ועדיין לא נגעתי בה כלל" ("אשר בנחל" חלק ו' עמוד ט"ז)
מנהגים נוספים
- בכל טיש ליל שבת, בעיקר בבית מדרשו בארה"ב, נהג מוהרא"ש לזמר את הניגון "בר יוחאי".
- מוהרא"ש נהג לירות בחץ וקשת בל"ג בעומר.
» ל"ג בעומר וימי הספירה בברסלב סיטי
» ומנהגו היה – הנהגותיו הנפלאות של מוהרא"ש זצוק"ל
» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב
|