נג.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן עג'): מי שרוצה לזכות לתשובה יהיה רגיל באמירת תהילים כי אמירת תהילים מסוגל לתשובה", כי יש נו"ן שערי תשובה, ומ"ט שערים יכול כל אדם להכנס בהם ולהשיגם, אך שער החמישים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה. כמו שכתוב (מלאכי ג'): "שובו אלי ואשובה אליכם", ואלו המ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי י-ה כי כל שער ושער יש לו אות ממ"ט אותיות השבטים. והנה הכל חפצים ליראה את שמך ואף על פי כן לא כל אדם זוכה לעשות תשובה, כי יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפילו מי שיש לו התעוררות לתשובה אינו זוכה להגיע אל האות והשער של תשובה השייך לו.
ואפילו אם מגיע לשם יכול להיות שהשער של התשובה סגור, ומחמת כל זה אין האדם זוכה לתשובה, ועל ידי אמירת תהילים, אפילו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה הוא מתעורר לעשות תשובה וגם זוכה על ידי התהלים להגיע אל השער והאות השייך לו ולפתוח השער, נמצא שזוכה על ידי תהלים לעשות תשובה, וזה בחינת (שמואל ב' כג'): "נאום הגבר הוקם על" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (מועד קטן טז:): 'שהקים עולה של תשובה ונעים זמירות ישראל', דהיינו ספר התהלים שייסד, על ידי זה הוקם עולה של תשובה, כי על ידי תהלים זוכה לתשובה, וזה שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה ד): ' לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה ליחיד וכו", נמצא שעיקר הוראת התשובה נעשית על ידי דוד המלך ועיקר התשובה של דוד המלך היא ספר תהלים שאמרו בהתעוררות גדולה מאוד וברוח הקודש עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא, יכול למצוא את עצמו בתוך ספר התהלים ולזכות לתשובה על ידי אמירת תהלים, ועיקר הזדככות שנים עשר שבטי י-ה שהם מ"ט אותיות, שהם בחינת מ"ט שערי תשובה, הייתה במצרים שהיא בחינת מיצר הגרון שהוא בחינת תשובה עילאה, ועל כן אחר שנזדככו שם במצרים וזכו לצאת משם ספרו מ"ט ימי הספירה שהם כנגד מ"ט שערי תשובה, שהם בחינת מ"ט אותיות, וביום החמישים אז (שמות יט'): "וירד הוי"ה על הר סיני" וזה בחינת "ואשובה אליכם", בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול, בחינת שער החמישים וזהו: "ואלה' שמות' בני' ישראל' הבאים' מצרימה' את' יעקב' איש' וביתו'", סופי תיבות ת'ה'ל'י'ם', ואותיות ת'ש'ו'ב'ה', כי על ידי תהלים זוכים לתשובה שהיא בחינת שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו', כי מ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות בני ישראל הבאים מצרימה להזדכך שם.
וזה שאנחנו רואים שימי שובבי"ם מתחילים מפרשת שמות דייקא, ששם מסופר על גלות מצרים שעם ישראל הוצרכו לעבור את כור הברזל "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך", "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך", "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה", וזאת הייתה גלות מצרים שהוצרכו להזדכך שם בשביל חטאי אדם הראשון, כמובא בדברי האריז"ל הקדוש שאלו הנשמות שהיו במצרים היו הטיפות שנאבדו מאדם הראשון, כמאמרם ז"ל (עירובין יח'): 'כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין', ולכן הארבעים ימים האלו שקוראים בהם פרשיות גלות מצרים וגאולתם עד קבלת התורה, הם מסוגלים לתקן פגם הברית, הוצאת זרע לבטלה, אשר החטא הזה גורם שהאדם יהיה איש רע ובליעל כמובא בדברי רבנו ז"ל (שיחות הר"ן סימן רמט'), כמו שכתוב (בראשית לח'): "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני הוי"ה", מדוע רע ולא רשע, אלא מי שעובר עבירה זו רחמנא לישזבן, פגם הברית, הוצאת זרע לבטלה, הוא איש רע ובליעל ותמיד בכעס וברציחה, שזה הסימן שהאדם פגם בחטא הזה, שהוא תמיד רק רוצה לעשות רע לזולת, הוא לא יודע מה זה לעשות טוב לשני, וכן אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קפד'): 'בהחוטם יכולים להכיר את הנואף', כי על ידי הכעס והרציחה הוא מגלה את מעשיו הרעים רחמנא לישזבן.
ולכן דייקא בימי שובבים מתחילים עם: "ואלה' שמות' בני' ישראל' הבאים' מצרימה' את' יעקב' איש' וביתו'", סופי תיבות הם אותיות ת'ה'ל'י'ם' ואותיות ת'ש'ו'ב'ה', כי על ידי תהלים זוכים לתשובה שהיא בחינת 'שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו', כי מ"ט שערי תשובה הם בחינת מ"ט אותיות שיש בשמות בני ישראל הבאים מצרימה להזדכך שם, וזה שבימי שובבים מרבים באמירת תהלים, כי תהלים מסוגלים לתשובה, ונפתחים המ"ט שערים, שערי התשובה, כנגד מ"ט אותיות שבשמות השבטים, להורות אשר עיקר התשובה שיתאחדו יחד נשמות ישראל ואפילו שכל אחד בא משבט אחר עם כל זאת יתאחדו יחד, שזה שלימות התשובה שאחד עוזר לשני, כי אצלו יתברך חשוב מאוד האחדות בין נשמות ישראל, שלא יהיו פירודים ביניהם, ולא ידברו רע אחד על השני, שזה עוון חמור מאוד, כמאמרם ז"ל (ערכין טו.): 'כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים' ואמרו (בבא בתרא קסה.): 'אמר רב עמרם אמר רב, שלוש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה, ועיון תפילה ולשון הרע, לשון הרע סלקא דעתך? אלא אבק לשון הרע', היינו שאפילו מי שנזהר לא לדבר לשון הרע אבל נדבק בו אבק לשון הרע, שזה מה שגורם לאדם להכשל בפגם הברית הוצאת זרע לבטלה, וזה א'ב'ק' ראשי תבות א'ות ב'רית ק'ודש, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן יט'): 'כשאדם פוגם בדיבורו הוא בא לידי פגם הברית', כי צריכים לקדש את הלשון שיהיה לשון הקודש, כי ברית המעור תלוי בברית הלשון, ולכן דייקא בימי שובבים מרבים באמירת תהלים, והוא תיקון גדול לפגם הברית, פגם הדיבור, וזה שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבא פרשה א' סימן ל'): "היה משה, מהרהר בליבו ואומר מה חטאו ישראל", שנשתעבדו מכל האומות, כיוון ששמע דבריו אמר לשון הרע יש ביניהן האיך יהיו ראויין לגאולה, לכך אמר: "אכן נודע הדבר", עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים".
נמצא שכל גלות מצרים הייתה רק מחמת חטא של פגם הברית שבא על ידי לשון הרע, וזה היה פגם של אדם הראשון שאמר (בראשית ג'): "ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל", ולכן עיקר התיקון להרבות באמירת תהלים, וזה מה שרביז"ל גילה תיקון לפגם הברית לומר את העשרה מזמורים הנקראים "תיקון הכללי", שכוללים מעשרה מיני נגינה, שבהם נאמר ספר תהלים.