מוֹהֲרֹא"שׁ ז"ל אָמַר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, כִּי אָז נִמְשָׁכִים עַל הָאָדָם מֹחִין גְּבוֹהִים בְּהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָדָם נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין מַמָּשׁ.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפג)
קוּנְטְרֵס
חַג הַחֵרוּת
א. שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לְהַכְנִיס בְּדַעְתְּכֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וּמֵאָז שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בְּזֶה הָעוֹלָם. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, וּבָרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד), שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָיָה אוֹר אֵין סוֹף, וְצִמְצֵם עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּמִשָּׁם בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת. וּמֵחֲמַת הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשִׁים עַל גַּבֵּי לְבוּשִׁים, עַד שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה נִפְרָד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת הַכֹּל דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אֶלָּא זוֹ הַבְּחִירָה שֶׁמָּסְרוּ לָאָדָם – אִם יִרְצֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, יִרְצֶה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הָאוֹר, הַזִּיו, הַחִיּוּת, הַדְּבֵקוּת בִּשְׁכִינַת עֻזּוֹ, יִתְבָּרַךְ אוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, יִרְצֶה לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַשֶּׁקֶר וְהַחֹשֶׁךְ, הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְלַעֲקֹר אֶת עַצְמוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָאָדָם, בְּרָאוֹ שֶׁהוּא יַכִּירוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בֹּא מב:), שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה 'בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדָעוּן לֵיהּ', שֶׁאָדָם יִזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְנִכְשַׁל בַּחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֵרוּבִין יח:): כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִדּוּי, הוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁדִין וְלִילִין; הַיְנוּ שֶׁבָּאוּ קְלִפּוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ, וּפָגַם בִּבְרִיתוֹ. וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, פֶּסַח), שֶׁמֵּאָז שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כָּל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת אַחַר-כָּךְ לְמִצְרַיִם, וְלִסְבֹּל שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ לְבַטָּלָה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, הֵן הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, וְשָׁם מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת א, יד): "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, וְכָל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ". וְלָמָּה הֻצְרְכוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בַּשִּׁעְבּוּד הַקָּשֶׁה בְּמִצְרַיִם? כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן.
הַנְּשָׁמוֹת הָאֵלּוּ הָיוּ כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר, כָּל מִינֵי זִכּוּכִים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, עַד שֶׁיִּהְיֶה גַּם-כֵּן כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה. שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם הָיָה שִׁעְבּוּד קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פָּרָשָׁה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדִים בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; הַמִּצְרִים הָיוּ הֲכִי מְזֹהָמִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קָדָשִׁין מט.): עֲשָׂרָה קַבִּין כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מִצְרַיִם; וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, פֶּרֶק כח): אֵין לְךָ כְּשָׁפִים כִּכְשָׁפִים שֶׁל מִצְרַיִם. וּמַה הֵם כְּשָׁפִים? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין סז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים? שֶׁמְּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה;
הַיְנוּ כִּי כְּשָׁפִים מַכְחִישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּשּׁוּף זֶה עִנְיָן שֶׁל דִּמְיוֹנוֹת, שֶׁמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים וּמְכַסִּים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַכְחִישִׁין בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם נִכְנָס בְּדִמְיוֹן שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, זֶה כְּבָר שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וְזֶה מַה שֶּׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת גַּם יַחַד; כִּי שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם הָיָה אָז, וְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם נִמְצָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. וְלָכֵן עַכְשָׁו כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בְּאוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, בַּר מִינָן, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מֻכְרָח לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם – לְמֵצַר-יָם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּמֵצַר וּבְצִמְצוּם, וְצָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לה), שֶׁכְּלַל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת הֵן אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְאִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לוֹקְחִים מֵהֶם אֶת הַתַּאֲווֹת, אֲזַי צְרִיכִים לֵילֵךְ בְּגָלוּת שֶׁלָּהֶם. לָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'):
כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה טז, ד). וּכְשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, הֲרֵי זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁחָטָאנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית, בַּעֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם שֶׁהָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם שֶׁיֵּשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו; שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וּמְרִירוּת, יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם כָּל-כָּךְ מְשֻׁעְבָּדִים בְּצָרוֹת, שֶׁאֵינָם רוֹאִים דֶּרֶךְ אֵיךְ יֵצְאוּ מִזֶּה פַּעַם. עִם כָּל זֹאת חָמַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשָׁלַח אֵלֵינוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, אֲשֶׁר הוּא גִּלָּה אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הִכְרִיז לְכֻלָּם (דְּבָרִים ד'): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; מָה אִתְּכֶם?! לָמָּה אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַמִּצְרִים?! בֹּאוּ וְהַתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! בֹּאוּ וּפִתְחוּ אֶת פִּיכֶם, וּתְדַבְּרוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתֵצְאוּ מֵהַגָּלוּת הַמָּרָה שֶׁעוֹבֶרֶת עֲלֵיכֶם וְשֶׁעָבְרָה עֲלֵיכֶם! וְכֵן עָשׂוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל; וּמֵאָז שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגִלָּה לָהֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכִים יֵשׁ לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּתוּב (שְׁמוֹת ב, כג-כה): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים וְגוֹ', וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר לָהֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱלֹהִים"; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם. וְזֹאת הִכְנִיס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּתְחִילוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא הֶחְדִּיר בָּהֶם – תֵּדְעוּ לָכֶם, אִם עוֹבֵר עֲלֵיכֶם שִׁעְבּוּד, וּרְצוֹנְכֶם לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, הַתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!
ב. יְצִיאַת מִצְרַיִם
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר שֶׁעִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִרְגִּילוּ אֶת עַצְמָם לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי פָּתַח לָהֶם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, שֶׁיִּרְצוּ לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת! וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס') עַל-פִּי הַמִּשְׁנָה (תְּרוּמוֹת פֶּרֶק ב'): סְתָם חֵרֵשׁ – אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַצַּדִּיק, אֵינֶנּוּ יָכוֹל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא אִלֵּם, מֹחוֹ יָשֵׁן. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם זוֹכֶה וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַצַּדִּיק, אֲזַי מִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה. וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ. וְזֶה יְצִיאַת מִצְרַיִם, כָּךְ יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם; אִם עוֹבְרִים עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מַכְאוֹבִים, בִּלְבּוּלִים חֲטָאִים, עֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וְרוֹצֶה לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו. הָעֵצָה הִיא רַק לִבְרֹחַ לְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, לְאֵיזֶה שָׂדֶה וּלְאֵיזֶה יַעַר, אוֹ לְאֵיזֶה קֶבֶר שֶׁל צַדִּיק, וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹת וּתְפִלּוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מַעֲלָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁאָדָם שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וּתְלָאוֹת, מַכְאוֹבִים וּבִלְבּוּלִים, בָּא וּמִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אִם אָדָם חָזָק בָּזֶה, אֲזַי סוֹף כָּל סוֹף רוֹאֶה יְשׁוּעָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת, פֶּרֶק ד', הֲלָכָה א'): "וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל" – מִכָּאן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה – נַעֲנָה עוֹבֶרֶת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲבָל עָלֵינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם – מִמֵּצַר-יָם, מֵהַצִּמְצוּמִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק'), שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם דִּבְּרוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לָהֶם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יָצְאוּ מֵחָמְרִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, מִטֶּבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, עַד שֶׁזָּכוּ לְהִכָּלֵל לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה רַק עַל-יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, מֵהַמֵּצַר שֶׁלָּכֶם, וְלִזְכּוֹת לִיצִיאַת מִצְרַיִם, לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת שֶׁלָּכֶם, הַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם מֵהַיּוֹם הַזֶּה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְאַף שֶׁבִּתְחִלָּה יִדָּמֶה לָכֶם, כְּאִלּוּ אֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם, וְאֵין צָרִיךְ אֶתְכֶם, וְאֵינְכֶם שָׁוִים כְּלוּם, הַכֹּל זֶה דִּמְיוֹנוֹת, כִּשְׁפֵי מִצְרַיִם;
כִּי בֶּאֱמֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁמְּדַבֵּר וּמְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – נִשְׁמָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ מַה זֶּה פּוֹעֵל בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, הָיָה מִתְחַזֵּק לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁבְּנֵי-אָדָם רָצִים וּמִתְרוֹצְצִים אֶל כָּל מִינֵי שַׁקְרָנִים הַמִּתְחַזִּים כְּרַבָּנִים, כִּמְקֻבָּלִים, וּמְחַפְּשִׂים תִּקּוּנִים, בְּעֵת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, רַק תִּפְתְּחוּ אֶת פִּיכֶם, וְתַתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְבָר אַתֶּם יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם. וְאַף שֶׁאַתֶּם מַרְגִּישִׁים עַצְמְכֶם הֲכִי גְּרוּעִים, וַעֲשִׂיתֶם כָּל הָעֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ג'): בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא, לֹא כֹּהֵן וְלֹא אוּרִים וְתֻמִּים, אֶלָּא תְּפִלָּה בִּלְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אַל תְּבַזֶּה אֶת תְּפִלָּתָם; דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲרֵי בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא נָבִיא וְכוּ', מַה יַּעֲשׂוּ? הֲלֹא יְבַקְּשׁוּ אוֹתְךָ, עַל-כֵּן תִּשְׁמַע תְּפִלָּתָם. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וְכָל צָרְכְּכֶם תְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזוֹ תִּהְיֶה יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁלָּכֶם, שֶׁתֵּצְאוּ מֵהַצָּרוֹת וְהַגָּלוּת שֶׁלָּכֶם.
ג. בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַף שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיכֶם עַכְשָׁו מַה שֶּׁעוֹבֵר – צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וּמִי לֹא סוֹבֵל?! אֵין אָדָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו אֵיזֶה צַעַר, אֵילוּ יִסּוּרִים, אֵיזוֹ מְרִירוּת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, עַד שֶׁאָדָם מִתְפּוֹצֵץ מֵרֹב תְּלָאוֹת וְצָרוֹת, עִם כָּל זֹאת מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, לְהַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּחֵרוּת, הַהֶכְרֵחַ לוֹ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין עוֹד דָּבָר יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר בָּטוּחַ, לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, כְּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז יוֹצֵא לְחֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּשֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיכֶם עַכְשָׁו צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת, וְאַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, אַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא תַּמְשִׁיכוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיֵּיכֶם הַפְּרָטִיִּים. כִּי מַהִי גָּלוּת? חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'): עִקַּר הַגָּלוּת רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה; כִּי בֶּאֱמֶת אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אֲזַי אַף פַּעַם לֹא הָיָה הוֹלֵךְ בְּגָלוּת, וַעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁהַגּוּף הָלַךְ בְּגָלוּת, אֲבָל הַנְּשָׁמָה – נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם לֹא הָלְכוּ בַּגּוֹלָה, הֵיכָן שֶׁרַק הָיוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁרַק סָבְלוּ מֵהַגּוֹיִים הָרוֹצְחִים – לֹא הִתְיָאֲשׁוּ, אֶלָּא חָזְרוּ וּבָנוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, מִקְוָאוֹת, תַּלְמוּדֵי תּוֹרָה וִישִׁיבוֹת, שֶׁלָּמְדוּ בָּהֶם אֱמוּנָה. וְאַף שֶׁרָצְחוּ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת, מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, אַף-עַל-פִּי-כֵן חָזְרוּ וְשִׁקְּמוּ אֶת הַהֲרִיסוֹת, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם לִשְׁמֹר שַׁבָּת, לֶאֱכֹל כָּשֵׁר, לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּלְהִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין, וּבַעֲבוּר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה מָסְרוּ נַפְשָׁם עַד מְאֹד;
כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל דְּבוּקוֹת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הֵן חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, וְהַנְּשָׁמוֹת אַף פַּעַם לֹא הָלְכוּ בְּגָלוּת רַק הַגּוּפִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת עַכְשָׁו בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּכְנִיסוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם, בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם, אָז תִּרְאוּ אֵיךְ יִמָּתְקוּ מִכֶּם כָּל הַדִּינִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת סג.): כָּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ – כּוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ; כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, עַד שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר: "לִי לֹא יִהְיֶה טוֹב בַּחַיִּים, לִי כָּל-כָּךְ מַר, שֶׁאֵין לִי תִּקְוָה", אֲבָל אִם רַק מְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ, וּמַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַחַיִּים הַמְּרוּרִים שֶׁלּוֹ, וְתָמִיד מַזְכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִתְגַּלֶּה אֵלָיו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכוֹפְלִים לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, וְנוֹתְנִים לוֹ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּחְדִּירוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַחַיִּים שֶׁלָּכֶם. לָמָּה לָכֶם לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים?! לָמָּה לֹא תִּבְרְחוּ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! לָמָּה לֹא תַּכְנִיסוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיֵּיכֶם?! הֲרֵי חֵלֶק מֵהַגָּלוּת, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת שֶׁמִּתְעָרְבִים בֵּין הַגּוֹיִים! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קו, לה): "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם", אֲשֶׁר זוֹ הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה – שֶׁאָנוּ רוֹצִים לְחַקּוֹת אֶת הַגּוֹיִים, לָלֶכֶת כְּפִי דַּרְכֵי הַגּוֹיִים, לְהִתְנַהֵג כְּגוֹי לְכָל דָּבָר, וַאֲנַחְנוּ שׁוֹכְחִים, כִּי אָנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, עָלֵינוּ לְהִבָּדֵל מִדַּרְכֵי הַגּוֹיִים, וְלִשְׁמֹר שַׁבָּת, אֲזַי נִהְיֶה בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים;
כִּי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר שַׁבָּת, הוּא נַעֲשָׂה בֶּן חוֹרִין. שַׁבָּת הִיא הָאוֹת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, בַּר מִינָן, פּוֹסֵק הָרַמְבַּ"ם (הִלְכוֹת שַׁבָּת, פֶּרֶק ל', הֲלָכָה טו), דִּינוֹ כְּגוֹי, וְלֹא יוֹעִיל שׁוּם דָּבָר, וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם, שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים, כִּי נִתַּקְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֲבָל בָּזֶה שֶׁנַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְנַתְחִיל לִשְׁמֹר שַׁבָּת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְחַל לָנוּ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קיח:): כָּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ – מוֹחֲלִים לוֹ. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲזַי תִּרְאוּ מַה זֶּה לִחְיוֹת כִּיהוּדִי; הֲרֵי יְהוּדִי הַמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר בַּחַיִּים, כִּי אֵין עוֹד מְאֻשָּׁר כְּהַמַּאֲמִין וְהַדָּבֵק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁאָז הוּא בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי; כִּי אָדָם שֶׁדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אַף פַּעַם אֵינֶנּוּ בְּגָלוּת, כִּי הֵיכָן שֶׁהוֹלֵךְ, הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא – מוֹצֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶת אַף אֶחָד, הוּא יוֹדֵעַ מַהִי הַכְּתֹבֶת בְּעַצְמָהּ – שֶׁזֶּהוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמִי נִמְצָא בְּמַדְרֵגָה כָּזוֹ? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. בְּוַדַּאי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ וְלוֹחֵם נֶגְדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁעָמְדוּ קֹרַח וַעֲדָתוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה, דָּתָן וַאֲבִירָם עָמְדוּ נֶגֶד מֹשֶׁה, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רַבָּנִים, רָאשֵׁי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, עָמְדוּ נֶגֶד מֹשֶׁה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה וּפִרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא הִתְפַּעֵל מֵהֶם, וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ שֵׂכֶל וְדַעַת, וְדָבַק בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ – נִשְׁאַר בַּחַיִּים; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְגַלִּים אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ, אֲבָל כְּנֶגֶד אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְגֻנְדָּא דִּלֵיהּ, וְכָל מִינֵי רְשָׁעִים אֲרוּרִים לְכַסּוֹתָם, לְהַעֲלִימָם וּלְהַסְתִּירָם, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל, וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אֶל הַצַּדִּיקִים, הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּיוֹתֵר, וְהוּא בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי.
ד. הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, כְּשֶׁאָדָם חָטָא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל הָאוֹרוֹת, וְסוֹבֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וּמַכְאוֹבִים, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם הַמִּתְפּוֹצְצִים מֵרֹב צָרוֹת, וּמַר וְרַע לָהֶם מְאֹד בַּבַּיִת: לְזֶה אֵין בַּת זוּג, לְזוֹ אֵין בֶּן זוּג, לְאֵלּוּ אֵין יְלָדִים, לְאֵלּוּ אֵין פַּרְנָסָה, לְאֵלּוּ אֵין בְּרִיאוּת, לְאֵלּוּ יֵשׁ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, לְאֵלּוּ יֵשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בָּנִים סוֹרְרִים, אֲשֶׁר אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים אֵלּוּ?! וּבֶאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא טז:): אֵין אָדָם נִתְפָּס בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ; וְלָכֵן צְרִיכִים לָדוּן אֶת כָּל יְהוּדִי לְכַף זְכוּת. וְכָךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל יְהוּדִי; כִּי כָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, כָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ מִצְווֹת, וַאֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן (בְּרָכוֹת נז.), לָכֵן צְרִיכִים לְכַבֵּד וּלְיַקֵּר אֶת כָּל יְהוּדִי, וּלְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. מָה אַתֶּם יוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הַבְּרִיּוֹת?! יֶשְׁנָם הוֹרִים שַׁכּוּלִים, שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, אֵיזֶה צַעַר הוּא זֶה לְאַבֵּד יְלָדִים, בַּר מִינָן! אֵילוּ צַעַר וְיִסּוּרִים הֵם לֵישֵׁב בַּבַּיִת עֲרִירִים בְּלֹא יְלָדִים?! אֵילוּ צַעַר וּמְרִירוּת לֵישֵׁב עָנִי בְּדֹחַק וְכוּ'?! וְהִנֵּה בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁבְּכָל דּוֹר, וּמְגַלֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל: אַל תִּתְיָאֲשׁוּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, פֶּרֶק יח): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּכָל צַעַר וְצַעַר אֲנִי כִּבְיָכוֹל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה סג, ט): "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ. לָזֹאת, אִם רְצוֹנְכֶם לָצֵאת מֵהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁלָּכֶם, אִם רְצוֹנְכֶם לָצֵאת מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין אֲמִתִּיִּים, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְקַבֵּל אֶתְכֶם. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא): גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, מִיָּד הִיא עוֹלָה לֹא עַד עֲשָׂרָה מִלִּין וְלֹא עַד עֶשְׂרִים מִילִין, וְלֹא עַד מֵאָה מִילִין, אֶלָּא מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, וְלֹא עַד רָקִיעַ רִאשׁוֹן וְלֹא עַד רָקִיעַ שֵׁנִי, אֶלָּא עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. יְהוּדִי הַמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה שׁוֹמֵר שַׁבָּת, מֵנִיחַ תְּפִלִּין שׁוֹמֵר טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה מַאֲמִין בְּאֵל עוֹלָם, רַק הַהִרְהוּר תְּשׁוּבָה לְבַד, כְּבָר מַגְבִּיהוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַף שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם בְּחַיֵּיכֶם מַה שֶּׁעָבַר – מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאָז תִּרְאוּ אֵיךְ כָּל חַיֵּיכֶם מִשְׁתַּנִּים לְטוֹבָה. תַּעַזְבוּ אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הַגּוֹיִים, בֹּאוּ וְנַעֲזֹב אֶת כָּל דַּרְכֵי הָאֻמּוֹת! בֹּאוּ נִתְרַחֵק מֵהֶם, וְלֹא נִתְעָרֵב בֵּינֵיהֶם, וְנֵדַע שֶׁאָנוּ הָעָם הַנִּבְחָר.
אַף שֶׁהָעֵרֶב-רַב אֵינָם רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת זֹאת, כִּי הֵם רוֹצִים לְעָרֵב וּלְבוֹלֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם הַגּוֹיִים – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב – מַה יֵּשׁ לָנוּ אִתָּם?! עַם יִשְׂרָאֵל הָעָם הַנִּבְחָר, קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי; לָזֹאת חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְאַף שֶׁאַתֶּם חָשִׁים שֶׁאַתֶּם הֲכִי רְחוֹקִים, וַעֲשִׂיתֶם עֲווֹנוֹת הֲכִי גְּרוּעִים, עִם כָּל זֹאת, דְּעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, וְרוֹצֶה רַק בִּתְשׁוּבַתְכֶם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ד'): אִם אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה לְפָנַי, אִם חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, עִמּוֹ אֲנִי בְּרַחֲמִים, וּמְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, וְאֵינִי זוֹכֵר לוֹ, אֲפִלּוּ מִקְּצָת עֲווֹנוֹתָיו; רְאוּ רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּרַחֵם עַל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. וְכֵן אוֹמְרִים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ כָּפַרְתָּ בָּעִקָּר, אָדָם עוֹמֵד וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּשּׁוּק, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה בֵּינִי לְבֵינְךָ, וַאֲנִי מְקַבֶּלְךָ. וְזוֹ מַעֲלַת הַבַּעַל תְּשׁוּבָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים תַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאָז תַּתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ חַיִּים נְעִימִים, חַיִּים טוֹבִים. וַעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁכְּשֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, בַּהַתְחָלָה מְנַסִּים אֶת הָאָדָם, אִם כַּוָּנָתוֹ הִיא בֶּאֱמֶת, וְלָכֵן עוֹבְרִים עָלָיו הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים – הֵן מֵהַהוֹרִים, הֵן מֵהַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁכֻּלָּם מִתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ, הַחֶבְרָה הַסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ לוֹעֶגֶת לוֹ, אֲשֶׁר זֶה מַה שֶּׁהַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר עַם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כְּדִכְתִיב (שְׁמוֹת יד, ב): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם, וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר".
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר שֶׁתַּחְזְרוּ, כְּדֵי שֶׁפַּרְעֹה יַחֲשֹׁב שֶׁהִצְלִיחַ לְתָפְסָם. וְזֶה מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל בַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁדַּיְקָא אָז כְּשֶׁיּוֹצֵא מֵהַטֻּמְאָה שֶׁלּוֹ, וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים, וְהַתַּאֲווֹת מִתְגַּבְּרוֹת עָלָיו דַּיְקָא, עַד שֶׁחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: מַה קּוֹרֶה, הֲלֹא אֲנִי חָפֵץ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, מַדּוּעַ עוֹבְרִים עָלַי צָרוֹת, וְהַתַּאֲווֹת רָעוֹת מִתְגַּבְּרוֹת עָלַי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שֶׁחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה?! אֲבָל כֵּן הָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר עַם יִשְׂרָאֵל, "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם" וְגוֹ' (שָׁם, פָּסוּק ט), עָבְרוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אֲבָל יָדְעוּ, שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ, וְאַדְּרַבָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פָּסוּק י'): "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" – שֶׁהִקְרִיב לִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כא), וְהִתְחִילוּ לִצְעֹק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֲוָיָ"ה וְגוֹ', וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עַד עוֹלָם, הֲוָיָ"ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (פְּסוּקִים יג, יד); מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְקַבֵּץ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר לָהֶם: אַל תִּתְיָאֲשׁוּ, זֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם הַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו צָרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת אִם כַּוָּנַתְכֶם בֶּאֱמֶת. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּשֶׁאַתֶּם שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וְדַיְקָא אָז עוֹבֵר עֲלֵיכֶם מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַל תִּתְיָאֲשׁוּ! אֶלָּא תִּתְחַזְּקוּ וְתִרְאוּ לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַף שֶׁהֵם עֲדַיִן רְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַמִּצְווֹת וּמֵהָאֱמוּנָה, וְיֵשׁ לָהֶם בַּבַּיִת טֵלֵוִיזְיָה וּוִידֵאוֹ, אֲשֶׁר הֵם כְּלֵי מַשְׁחִית, אַל תְּזַלְזְלוּ בָּהֶם, עִקַּר חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה – מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה אוֹתָנוּ, וְאַחַת מִמִּצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ זוֹהִי כִּבּוּד אָב וָאֵם, עַל-כֵּן צְרִיכִים לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים, וּלְקַבֵּל אוֹתָם כְּמוֹת שֶׁהֵם, וְרַק לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁעוֹבֵר – מֵהַחֶבְרָה וְכוּ', אַל תָּשִׁיתוּ לִבְּכֶם, שֶׁכֵּן הָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהַמִּצְרִים רָדְפוּ אַחַר יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּיעוּ עַד יַם סוּף, וְהָיָה קִטְרוּג גָּדוֹל מְאֹד עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּטְרֵג הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְאָמַר: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל עַם יִשְׂרָאֵל לֹא נִשְׁבְּרוּ, אֶלָּא הִתְחַזְּקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כְּמוֹ-כֵן אַתֶּם, אַף שֶׁלּוֹעֲגִים לָכֶם שֶׁחֲזַרְתֶּם בִּתְשׁוּבָה, אַל תִּתְפַּעֲלוּ, אֶלָּא תִּתְחַזְּקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הַמְגַלֶּה לָכֶם אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז תִּרְאוּ לְאֵילוּ נִסִּים תִּזְכּוּ.
ה. קְרִיעַת יַם סוּף
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִגִּיעוּ לְיַם סוּף, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲזָרָם עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁקָּרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ בֶּחָרָבָה; הַיְנוּ דַּיְקָא כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ, אָז דַּיְקָא נִפְתָּחִים לוֹ הַמֹּחִין, וְזוֹכֶה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב, תְּהִלִּים א'): מֹשֶׁה קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, הַיְנוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, מְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְעוֹשִׂים קְרִיעַת יַם סוּף, וּמַהִי? גִּלּוּי שְׁכִינָה שֶׁמְּגַלִּים, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁהָיוּ עַד כֹּה מְצֻמְצָמִים, עַכְשָׁו הֵם פְּתוּחִים, וְאָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ וּלְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאָנוּ רוֹאִים שֵׁם הֲוָיָ"ה לִפְנֵי עֵינֵינוּ, וּמְיַחֲדִים יִחוּדִים קְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר זֶה קְרִיעַת יַם סוּף. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַגְּדֻלָּה" – זֶה קְרִיעַת יַם סוּף;
בָּזֶה שֶׁמִּתְגַּלֶּה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, זוֹ קְרִיעַת יַם סוּף; בָּזֶה שֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּמֹּחַ שֶׁלָּנוּ, שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו מָלֵא זֻהֲמָה, מָלֵא טֻמְאָה, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ פָּתַח לָנוּ אֶת הַמֹּחִין, עַד שֶׁאָנוּ זוֹכִים לִרְאוֹת אֶת הָאֱלֹקוּת מִכָּל דָּבָר, וְיוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, זוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי סוֹטָה, פֶּרֶק ה', הֲלָכָה ו'): בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּם, הָיָה מֻטָּל עוֹלֵל עַל בִּרְכּוֹ שֶׁל אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, הִגְבִּיהַּ עוֹלָל אֶת רֹאשׁוֹ, וְאָמַר (שְׁמוֹת טו, ב): "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים שָׁמְטוּ דַּדֵּיהֶם מִפִּיהֶם וְאָמְרוּ: הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! זֶה הָיָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, וְזֶה אָנוּ זוֹכִים עַל-יְדֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם רְצוֹנְכֶם לִזְכּוֹת לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תִּתְקָרְבוּ אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, דָּוִד, יוֹסֵף, שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הַצַּדִּיקִים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, מַנְהִיגֵי הָאֻמָּה, הֵם נִקְרָאִים שְׁלִיחֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמְּגַלִּים אֶת הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהֵם קוֹרְעִים לָנוּ אֶת הַיָּם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה פד, סִימָן ז'): "הַיָּם רָאָה וַיָּנָס" – מָה רָאָה? אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף; בִּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף נִבְקַע הַיָּם. וְכֵן אוֹמְרִים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כא, סִימָן ז'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּדַאי הוּא הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֶקְרַע לָהֶם הַיָּם. וְלָזֹאת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בִּזְכוּת אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲנִי בּוֹקֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם; אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, הַמַּסְתִּירִים אֶת הַצַּדִּיקִים. וּבִפְרָט כְּנֶגֶד רֹאשׁ כָּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, נֶגְדּוֹ עוֹמֵד הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעַצְמוֹ, וְעוֹשֶׂה רַעַשׁ בְּכָל הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁעָמְדוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רַבָּנִים נֶגְדּוֹ – קֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לְהִתְקָרֵב אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, זָכוּ לִקְרִיעַת יַם סוּף, וְנִפְתְּחוּ לָהֶם הַמֹּחִין, וְזָכוּ לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה, וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ – הֵם נֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְלָכֵן רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם! אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ עִם מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת!
ו. אֲמִירַת שִׁירָה
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁזּוֹכִים לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלִקְרִיעַת יַם סוּף, כְּשֶׁהַמֹּחִין נִפְתָּחִין לָאָדָם, אֲזַי שָׁר שִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת טו, א): "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַהֲוָיָ"ה, אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה", וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁיְּהוּדִי צָרִיךְ לָשִׁיר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. עָלֵינוּ לָתֵת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָשָׂנוּ גּוֹי. אֵיזוֹ שִׂמְחָה לְבַר יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם, וְאוֹכֵל מַצָּה וְלֹא אוֹכֵל חָמֵץ. אֵיזוֹ שִׂמְחָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּצְרִיכִים לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזָּכִינוּ לְהִבָּרֵא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן י'), שֶׁזּוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁאָדָם יָכוֹל לִשְׂמֹחַ – שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי, אֵינֶנּוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל מֻבְדָּל מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא יוֹעִיל לָעֵרֶב-רַב שֶׁאוֹמְרִים "נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִים", יְהוּדִים לֹא נָגְעוּ בְּצִפֹּרֶן שֶׁל שׁוּם בְּרִיָּה, יְהוּדִים לֹא עָשׂוּ רַע לְאַף אֶחָד. יְהוּדִים אַף פַּעַם לֹא הָיוּ רוֹצְחִים, לֹא הָיָה לָהֶם נֶשֶׁק כְּלָל, רַק חָיוּ עִם אֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. אַלְפַּיִם שָׁנָה יְהוּדִים נֶחְנָקִים, נִשְׂרָפִים, בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְזֶה הַשֶּׁבַח שֶׁעָלֵינוּ לְשַׁבְּחוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ גּוֹי, אֵינֶנּוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, אָנוּ הָעָם הַנִּבְחָר, שֶׁבְּחָרָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בְּעֵת שֶׁנִּתְגַּלָּה אֵלֵינוּ הַשְּׁכִינָה, בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, עַם יִשְׂרָאֵל שָׁרוּ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'), שֶׁזֶּה הָעִנְיָן שֶׁל תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, שֶׁיְּהוּדִי מְחֻיָּב לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ (נִדָּה ל.);
אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים אֵילוּ נִסִּים עוֹשֶׂה אִתָּנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכִּבְשָׂה אַחַת מִתְקַיֶּמֶת בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים, עַל-כֵּן עָלֵינוּ לָתֵת תּוֹדָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכֵיוָן שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר, עָלֵינוּ לִזְכֹּר מַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת ס): לְעוֹלָם יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ לוֹמַר: כָּל מַאן דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד; אַף שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים בְּכָל פַּעַם אֶת הַטּוֹבָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): שֶׁכְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא; יְכוֹלִים לְהַכְנִיס גַּן-עֵדֶן בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל-יְדֵי נְתִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה. וְאוֹמֵר הַזֹּהַר (תְּרוּמָה קלא), כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירַת הַיָּם, נִפְתָּחִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהַמַּלְאָכִים מְקַנְּאִים בָּנוּ, שֶׁאָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, זוֹכִים לוֹמַר שִׁירָה, וְאִלּוּ הֵם אֵינָם זוֹכִים לְזֶה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לָתֵת תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, וְנַחְדֹּל מֵהַטְּעָנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְנִרְאֶה אֶת הַנִּסִּים שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע; בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ רַגְלַיִם לָלֶכֶת, עֵינַיִם לִרְאוֹת, פֶּה לְדַבֵּר, אָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ לָנוּ רְמַ"ח אֵיבָרִים וְשָׁסָ"ה גִּידִים, אֲזַי לָמָּה שֶׁתִּהְיֶינָה לָנוּ טְעָנוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ?! כַּמָּה סוֹבְלֵי חֳלָאִים שׁוֹכְבִים בְּבֵית-חוֹלִים, וְאֵינָם יְכוֹלִים לָלֶכֶת?! כַּמָּה אֲנָשִׁים מְחֻבָּרִים לְמַכְשִׁירִים?! וְאַתֶּם בָּרוּךְ הַשֵּׁם וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, בְּרִיאִים. עַל-כֵּן תֹּאמְרוּ שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה, יִשְׁלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה, וּבִזְכוּת זֶה שֶׁתָּשִׁירוּ שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְתִתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם – יִוָּשְׁעוּ בִּישׁוּעָה שְׁלֵמָה. וְלָכֵן עֲלֵיכֶם לְהַרְגִּיל עַצְמְכֶם לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁכֵּן הָיָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף; וּלְכָל זֶה זוֹכֶה כָּל אֶחָד אֲשֶׁר חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה וְיָצָא מִמִּצְרַיִם, וְנִקְרַע לוֹ יָם הַחָכְמָה, שֶׁזּוֹ קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁזּוֹכֶה אַחַר-כָּךְ לוֹמַר שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; אַשְׁרֵי לוֹ!
ז. סְפִירַת הַיָּמִים
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁתֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, הֵחֵלּוּ לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹ הָיְתָה כָּל תַּכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי בְּלִי תּוֹרָה עַם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ עַם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ תְּקַבְּלוּ עַל עַצְמְכֶם עֹל תּוֹרָה, וְתַתְחִילוּ לְלָמְדָהּ עַל מְנָת לְקַיְּמָהּ, וְכֵן רְאוּ לִסְפֹּר כָּל יוֹם וָיוֹם, וְלִזְכֹּר שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם חָשׁוּב. הִנֵּה עוֹבֵר עַל בְּנֵי-אָדָם מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְחוֹשְׁבִים שֶׁיִּחְיוּ פֶּה לָנֶצַח, וְהִנֵּה אָנוּ פֹּה, וּלְמָחֳרָת אֵינֶנּוּ פֹּה. לָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁלָּנוּ חָשׁוּב מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פד), אֲשֶׁר בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְלָמָּה אֵין אָדָם זוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ? כִּי בָּאִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁהֵם כְּלַל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וּמְבַלְבְּלִים אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, אֲזַי אֵינוֹ זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הָאוֹר, אַף שֶׁזָּכָה לְחֵרוּת הַמֹּחִין וְלִקְרִיעַת יַם סוּף, עִם כָּל זֹאת שׁוֹכֵחַ, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם הוּא יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת א, ד): "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא"; וְדָרְשׁוּ עַל זֶה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קֹהֶלֶת רַבָּה, פָּרָשָׁה א', ה): בְּכָל יוֹם וָיוֹם נוֹלָדִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מֵתִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא. לָזֹאת בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, וְנִפְתָּחִים לוֹ הַמֹּחִין, וְצָרִיךְ לִסְפֹּר אֶת הַיָּמִים, שֶׁזּוֹ סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁמַּתְחִיל לָדַעַת, שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם, וִיכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַרְבֵּה מִצְווֹת. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק וְלָדַעַת שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה לָכֶם, וּמַה שֶּׁיְּכוֹלִים לַחֲטֹף וְלִזְכּוֹת בַּיּוֹם הַזֶּה, זֶה חֶלְקְכֶם לָנֶצַח, וְעַל-כֵּן תַּתְחִילוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְתִשְׁמְרוּ מְאֹד מְאֹד לִבְרֹחַ מִמַּחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, כִּי חֲבָל עַל הַיָּמִים הַיְקָרִים שֶׁלָּנוּ, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מָנוּי וְסָפוּר, וַחֲבָל עַל כָּל יוֹם שֶׁהוֹלֵךְ לָרִיק. וְזֶה כָּל עִנְיַן סְפִירַת הָעֹמֶר, שֶׁסּוֹפְרִים אֶת הַיָּמִים, לֵידַע שֶׁכָּל יוֹם הוּא חָשׁוּב מְאֹד; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַל יָמָיו, וְאָז טוֹב לוֹ לְנֵצַח נְצָחִים!
ח. קַבָּלַת הַתּוֹרָה
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַתַּכְלִית שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה – קַבָּלַת הַתּוֹרָה, לָזֹאת בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְנִשְׁמַע רַק אֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֲלֵיהֶם אָנוּ מְשֻׁעְבָּדִים, כִּי אָנוּ עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פֶּרֶק ד'. הֲלָכָה ח'): כֵּיוָן שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עֹל תּוֹרָה, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא חֲטָאתֶם מִימֵיכֶם; אַף שֶׁעֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל עַל כָּל מַעֲשֵׂיכֶם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עַתָּה בְּחַג הַחֵרוּת, בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּנְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ מִבָּתֵּינוּ, שֶׁזּוֹ הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, וְזוֹ הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת שֶׁשּׁוֹרוֹת בְּתוֹכֵנוּ, וְזֶה כְּלַל הַגִּזְעָנוּת שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, וְנֹאכַל מַצָּה, שֶׁזֶּה אַהֲבָה, שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי שֶׁנְּקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל תּוֹרָה, נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה; כִּי כָּל הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק כְּפִי שֶׁנְּבַטֵּל אֶת עַצְמֵנוּ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּנְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל תּוֹרָה, שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, אוֹר הַבִּינָה, שֶׁשָּׁם מֵאִיר אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד, אוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ-הוּא, וְהַמֹּחִין מְאִירִין עַד מְאֹד; אַשְׁרֵי מִי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל תּוֹרָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (אָבוֹת פֶּרֶק ו'): "אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה", וְזֶה "חַג הַחֵרוּת", שֶׁאָז עַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהַתַּכְלִית הָיְתָה רַק בַּעֲבוּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁרַק עַל יָדָהּ אֲנַחְנוּ עַם, וְיֵשׁ לָנוּ זְכוּת קִיּוּם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׂם לִבּוֹ אֶל דְּבָרִים אֵלּוּ, וְאָז יִהְיֶה בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה שֶׁמְּאִירָה בְּ"חַג הַחֵרוּת"; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!