|
בעזה"י יום ב' לסדר דברים ראש חודש מנחם אב ה'תש"ע הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר ואתחנן ח' מנחם אב ה'תש"ע היום בלילה זה תשעה באב, אם נזכה נראה את בנין הבית המקדש שמשם יצא האור לכל העולם כולו, ועל כל פנים איך שהוא צריך כל אדם לשמור על הבית המקדש הפרטי שלו, שזה הבית שלו, כי גם כל בית של בתי ישראל זה בחינת בית המקדש, שצריכים לכבד ולייקר את האשה, וכן האשה צריכה לכבד ולייקר את בעלה, ואז כששניהם מכבדים זה את זה, ומוותרים אחד להשני, על ידי זה בונים את הבית בבחינת בית המקדש, שהשראת השכינה נמצא שמה, כמאמרם ז"ל (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן; ובמקום השכינה שם הברכה מצויה, ורואים איך שהס"מ עובד שעות נוספות לשבור את בתי ישראל שהם הבית המקדש הפרטי של כל בר ישראל, וגורם מריבות ושנאה וקנאה בין הזוג, עד שרחמנא לישזבן צריכים להתגרש, והבית מתפרק, וכל זה מפני שאין יסוד, כי כל בית כשמתחילים לבנות בונים קודם יסוד, וככל שהבית יותר גבוה רחב וחזק זה רק מחמת שהיסוד חזק, והנה רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן יג) שלכל אחד יש בית המקדש הפרטי, שזה מוחו, וכמאמרם ז"ל (ברכות לג.) כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו; וכשיש לאדם דעת אזי מאיר לו מאד אורו יתברך, והוא יכול להסתדר עם אשתו, ואינו מקנא לה, ואינו מתווכח עמה, ואינו קמצן עמה, ואזי חי חיים נעימים ומאושרים, ומהיכן זוכים לדעת? על ידי ששומר על היסוד שלו, שזה תיקון הברית, כי תיכף ומיד כשאדם פוגם בבריתו על ידי זה הוא פוגם במוחו והוא משתגע, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן לו) שהשגעון של אדם בא מחמת פגם הברית, שמוציא זרעו לבטלה, וזה מה שמייבש לו את המוח, ומזה בא שנעשה לגמרי משוגע עד שמוציא את כל העצבים שלו על אשתו ועל הילדים שלו, ונהרס לו כל הבית, ומשם נמשך עניות ודחקות, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כט) מאן דזריק פירורין דנהמא עניות רדיף אבתריה כל שכן מאן דזריק פירורין דמוחא (זוהר פנחס רמד.); שמשם נמשך העניות על האדם, ונעשה קמצן שזה הורס את הבית, שהוא מדקדק על כל פרט ופרט, על אשתו, ומתחילים לריב, וזה חורבן בית המוחין שלו, והבית הפרטי שלו, שזה גם כן נקרא חורבן בית המקדש, ועל זה אנחנו צריכים הלילה לומר סדר הקינות לקרוא מגילת איכה, ובוכים ומבכים איך פגמנו בברית שעל ידי זה קלקלנו את מוחינו, אשר בשביל זה אנחנו סובלים עניות ודחקות ויש בבית מריבות ומחלוקת, ולכן אני מאד מבקש אותך, ראה לחזור בתשובה שלימה, שזה תכלית אמירת מגילת איכה, לבקש ממנו יתברך שיבנה לנו את המוחין, שאז כל החיים הולכים כבר בצורה אחרת לגמרי, ובשביל זה אומרים כל לילה סדר תיקון חצות, כדי לחזור בתשובה על פגם הברית פגם היסוד, פגם טיפי המוחין שיצא לבטלה, שמשם סובלים כל הצרות בבית, וכו', וכו'. מנהגינו לומר בלילה וביום את מגילת איכה, וכך נהג הגר"א. ומי יתן שנזכה כבר לבנין בית המקדש בגאולת וישועת כל עם ישראל. |
||
|
||
| בעזה"י יום ג' לסדר דברים ב' מנחם אב ה'תש"ע שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל היקר לי מאד … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ושתצא מהקטנות המוחין שלך וכו', תחדיר בעצמך שהוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, ועל ידי זה תוכל להוציא מפיך דיבורים לדבר אליו יתברך, כי כך אמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה ושומע התפילה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו, ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך ואינו מדקדק כל כך, ולכן תחדיר בעצמך שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, ואיך שרק תפתח את פיך כבר נשמע תפילתך, ואם היית מאמין בזה לא היית מפסיק מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי רק הוא יתברך יכול לעזור לך, וכל כך חבל לבקש את ישועתך וכו', את עניניך וכו', מבשר ודם שעליו נאמר (תהלים קמ"ז) "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה" הוא לא יכול לעזור לעצמו איך הוא יכול לעזור לך, ולכן אני מאד מבקש אותך צא מהקטנות שלך ותחדיר בעצמך שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל מושגח בהשגחה פרטיית, ודומם צומח חי מדבר זה לבוש לגבי האין סוף ברוך הוא, ועל ידי זה יתרחב לבך ותוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין עוד מתנה יותר יפה שקיבלנו מרביז"ל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ומי שמרגיל את עצמו לילך בדרך זה, אזי אף פעם הוא לא לבד איפה שרק הולך הוא מדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולכן תהיה מאד מאד חזק בעבודה הקדושה הזו להיות רגיל לדבר אליו יתברך, והעיקר מה שצריכים לבקש ממנו יתברך הוא שמחה, כי שמחה היא הקדושה, וככל שאדם יותר שש ושמח כן נכלל יותר באין סוף ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ועל ידי שאדם שש ושמח עם נקודת המצוות, על ידי זה מוחל לו הקדוש ברוך הוא, על כל עוונותיו, ולכן עושה הס"מ כל מה שביכולתו להפיל את האדם בעצבות ובמרירות ובדכאון פנימי ובחלישות הדעת וכו' וכו', והעיקר שלא יהיה בשמחה, ולכן צריכים הרבה לבקש ממנו יתברך על נקודת השמחה. נא ונא ראה לתת כל יום כמה פרוטות לצדקה לפני כל תפילה, שחרית מנחה ערבית, וכן בעת האוכל, וכן לפני שאתה יוצא לדרך, וכן לפני כל מצוה שאתה הולך לקיים, אז תצליח את דרכך, ואל יהיה בעיניך קטן ופשוט דבר זה כאילו מה יעזור לי הכמה פרוטות האלו שאני יכניס בקופת הצדקה, אל תאמר זאת כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ט:) מאי דכתיב (ישעיה נט) "וילבש צדקה כשריון" לומר לך מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול; ואל תאמר שהיות שאני עני ואביון ולכן אני פטור מצדקה אפילו מלתת כמה פרוטות, אל תאמר זאת כי היא הלכה מפורשת שאפילו עני שהוא בעצמו מתפרנס מהצדקה חייב לתת צדקה כמובא (רמב"ם פרק ז' מהלכות מתנות עניים הלכה ה') ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר; וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה סימן רמח סעיף א') כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו; ראה לחזור את המכתב הזה כמה פעמים ויועיל לך מאד מאד להתחזק. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר דברים ג' מנחם אב ה'תש"ע מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ותשמור מאד מאד לא להתחבר אל פירחחים מפורסמים של שקר, שהם ש'ר'ץ' השורץ על הארץ, ש'קרנים ר'מאים צ'בועים, שעובדים על בני אדם, ולבסוף מאומה אין ביד המסכן שרודף אחריהם, ואני רגיל לומר תמיד מה שרביז"ל דיבר עם אנשי שלומינו (שיחות הר"ן סימן ו') היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה. ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום; כמו כן ממש יש אדם שכולם רצים אחריו וחושבים שיש בידו מה לתת להם, וכו', וכו', ומבלים ימים ושנים אצל שיכור אחד וכו' או סתם מסומם וכו', או סתם מפורסם של שקר פירחח שלא יכול לעזור לעצמו ואיך יעזור לאחרים, (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן סא), ולבסוף הוא פותח את היד ורואים שאין בו כלום, סתם ביליתי ימים ושנים בהבל וריק ורצתי אחר טיפש ושוטה, וכו', וכו', ולא עוד אלא שאימלל אותי, הוא גרם לי להתגרש ולקח לי את כל ממוני וכו' וכו'. וכלל זה תיקח בידיך, מה שביד בטוח, אם תפתח את היד ותראה שאחד מזכה אותך שתתפלל שלש תפילות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, וכן מזכה אותך שתלמוד בכל יום מקרא משנה גמרא מדרש, מחזק ומעודד אותך לקיים את מצוותיו יתברך בשמחה, אל זה תהיה מקושר כל ימי חייך, כי הוא רק יעלה אותך מדרגא לדרגא, עד שתזכה להגיע למדריגות גבוהות בעבודת השם יתברך אם רק תרצה, ולהיפך תסתכל תיכף ומיד אם ההוא לא מזכה אותך לשום דבר, סתם מדבר מרוח ואויר וכו', אף שמדבר מאלקות וכו', ממנו צריכים לשמור מאד מאד, כי העיקר הוא מצוות מעשיות עשיה דייקא, וכמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן יט) נכספתי להמשיך את העולם אל העשיה; ואמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ג') כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת; כי אצל רביז"ל היה העיקר "עשיה", לדבר הרבה עמו יתברך בתמימות ופשיטות גמור, ולהשליך את חכמתו המדומה, ולהתפלל את השלש תפילות מתוך הסידור, ובמנין דייקא, וללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא מדרש הלכה, וכו', וכו', ואז נכון לבך יהיה בטוח, שאף אחד לא יוכל לעבוד עליך, ולכן תשמור מאד אל מי אתה מתקרב, כי היום תהיה לאל נתרבים הבעלי תשובה כן ירבו, אבל זה לעומת זה נתרבים גם השקרנים הרמאים הצבועים שעובדים על בני אדם, שהם לא יכולים לעזור לעצמם, ואיך יכולים לעזור לאחרים, שזה מנהיגים של שקר, שמובא בזוהר (בראשית כ"ה, נשא קכ"ה) שהמנהיגים של שקר הם הם הערב רב, ואני כותב לך את כל זה מרוב כאב שלאחרונה אני שומע הרבה סיפורים של בעלי תשובה שחזרו בתשובה והתקרבו אל בורים ועמי ארצים שקרנים צבועים וכו', ולבסוף גרם להם שיתגרשו, וזה כואב לי מאד מאד ששוברים בית, אשר אין על זה שום מחילה בעולם, ולכן אני מאד מבקש אותך שתבקש בכל יום ממנו יתברך רבונו של עולם, חוס וחמול עלי, וזכיני להתקרב אל הצדיק האמת שבדור הזה, שיכול לחזק ולעודד ולשמח אותי, ולהוציא אותי מהבוץ והלכלוך שאליה נפלתי, אנא ממך רבונו של עולם תשמריני שלא אפול בפח יקוש של מפורסם של שקר, שהוא לא יכול לעזור לעצמו, ואיך יוכל לעזור לי, ולכן באתי לבקש ממך רבונו של עולם שתפתח לי את דעתי ואת מוחי, ואזכה להיות מקורב אל הצדיק האמת שיכול לפתוח את פי לדבר אליך, שעל ידי זה יפתח מוחי ודעתי ולא יוכלו לעבוד עלי, אתה לבד יודע שכבר עברו לי בזה העולם כל כך הרבה שנים ומאומה אין בידי, והכל מפני שאני רחוק מהצדיק האמת היכול להדריך אותי בדרך האמת איך להתקרב אליך, ואיך להתמיד בלימוד תורתך הקדושה, ולכן זכיני להיות מקורב אל הצדיק האמת שבדור הזה, כי לא אלמן ישראל, ובכל דור ודור אתה שולח צדיקים היכולים לקרב את כל עם ישראל אליך, ולהאיר בהם אמתת מציאותך, עד שנזכה להכלל לגמרי בך מעתה ועד עולם אמן סלה. מי יתן שתתפלל כך בכל יום אליו יתברך, ולא תתחרט, כי אדם נמצא בזה העולם בסכנה גדולה מאד, עד שהוא מחליט לחזור בתשובה לוקח לו הרבה זמן וכו' וכו', והוא לוחם עם עצמו, וכו', כי הוא צריך לנתק את עצמו מכל העבר הרע שלו וכו', ולבסוף כשנופל במלכודת של מפורסם של שקר אשר אינו חפץ בטובתו רק בטובת עצמו, זה יותר גרוע מהכל, ומאד מאד כואב לי לכתוב מכתב כזה, כי לצערי הרב לאחרונה אני שומע הרבה גירושין שגורמים אלו המנהיגים של שקר, וכו', ומי יתן שתתמיד בכל יום בשו"ת "אשר בנחל" ושם תמצא התחזקות עצומה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר דברים ד' מנחם אב ה'תש"ע היום בלילה יהיה ההילולא של האריז"ל, וידוע איך שהזהיר מאד מאד את תלמידיו על אחדות ואהבה, ואמר להם אם יתחזקו ויהיה ביניהם אהבה גדולה מאד, על ידי זה יפעלו אצלו יתברך שהוא לא יסתלק מהעולם, ויזכו שבימיהם יגאלו גאולת עולם, אך הס"מ סיבב שיהיה מחלוקת בין הנשים של תלמידיו, ועל ידי זה משכו גם את בעליהם עמם וכו', ואמר האריז"ל וי וי גם את ראשכם איבדתם, ואמר רבי חיים ויטאל ז"ל שבשעת מעשה לא הבינו, אבל אחר כך כשנסתלק רבם האריז"ל אז הבינו מה שהזהיר אותם כל כך, ולכן העיקר להיות באהבה אחווה וריעות, וכתוב בזוהר חדש (נח) אפילו על ידי בית הכנסת אחד אם יהיו באחדות אחד יכולים להגאל, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שאתה תראה שמצדך לא יהיה עיכוב הגאולה, אתה תהיה באהבה גדולה עם כל אחד מאנשי קהילתינו, ותשמור את עצמך מאד מאד משועלים קטנים מחבלי כרמים ומסיתים ומדיחים שיש בינינו, שרק רוצים לעשות פירודים על ידי שמכניסים ספיקות באמונת חכמים, ואמר הצדיק רבי יצחק מסקיוורא זי"ע (ילקוט מאורי אור – וישב) על הפסוק (בראשית ל"ז) "ויפשיטו את יוסף" רצה לומר שחטא השבטים היה שהעבירו מיוסף את כתונת הפסים, היינו מעשיו הטובים וחלוקא דרבנן שלו, והחזיקו אותו לאיש פשוט, וכן אמר הצדיק הקדוש רבי אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע (בן ביתי – מקץ) על הפסוק (בראשית מ"ב) "ויכר יוסף את אחיו" כלומר צדיק הדור מכיר את אחיו עד היכן הם עומדים בעבודתם, וכן בשאר ענינים, אבל הם לא הכירוהו לצדיק עד היכן גודל מדרגתו, וכל זה סובב על פגם אמונת חכמים, כי תיכף ומיד כשפוגמים באמונת חכמים, פוגמים באמונה בהקדוש ברוך הוא, כי זה תלוי בזה, כמו שכתוב (שמות ט"ו) "ויאמינו בהו"ה ובמשה עבדו" ומובא במכילתא (בשלח) אם במשה האמינו בהוי"ה לא כל שכן, אלא אי אפשר להגיע לאמונה בהקדוש ברוך הוא, אלא על ידי אמונת צדיקים, אבל בזה אורב הס"מ יותר מהכל להכניס באדם ספיקות באמונת חכמים, והרגע שתפס את האדם לזלזל בחכמים, סימן שאין לו אמונה כלל בו יתברך, וזה ברור, כי אמונת חכמים ואמונה בהקדוש ברוך הוא, תלויים זה בזה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) אשר את הצדיק אי אפשר להכיר מבחוץ כלל, כי נדמה לשאר בני אדם, אבל בפנימיות הוא ענין אחר לגמרי מאד, והוא דבוק לגמרי בו יתברך בביטול כל הרגשותיו, ואמר הצדיק רבי מרדכי מלעכוויטש זי"ע (אבקת רוכלים) אם נגזר על אחד ליפול מכניסים בו קושיות על הצדיקים, ועל ידי זה נופל כבר נפילה אחר נפילה, ובאמת דוד המלך אומר (תהלים נ"ה כ"א) "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו" אם אחד מדבר על צדיק הדבוק בו יתברך, סימן שהוא פגום בברית, ולכן אם רוצים לדעת על אדם אם הוא פגום בברית, צריכים רק לשמוע אם מדבר על צדיק הדבוק בו יתברך, סימן שהוא פגום מאד בברית, ובהצנע עושה מעשים מגונים רחמנא לישזבן, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תענית ז:) כל אדם שיש בו עזות פנים בידוע שעבר עבירה, ומותר לקרותו רשע, ולכן צריכים מאד מאד לשמור לא להתחבר אל עזי פנים שהם נואפים גדולים, כי מי שמדבר על צדיק שדבוק בו יתברך הוא נואף, ואמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שבכל דור ודור יש צדיקים שיכולים לקרב את כלל ישראל אליו יתברך בניקל, אלא עומד עליהם הס"מ וגונדא דיליה, והם עם הליצנות והמחלוקת שלהם גורמים להתרחק מהצדיקים, ועל ידי זה כל אחד נשאר בהשקר שלו. הוכפל הדבר אנחנו נמצאים עכשיו בימים טרופים אלו שהם ימי אבל, והס"מ חוגג לעשות פירודים בין נשמות ישראל, ולהרחיק אותם מהצדיקים, ומכניס בלב כל אחד ספיקות באמונה (שמות י"ז) "היש הוי"ה בקרבינו אם אין", ולכן עלינו להתחזק עכשיו ביתר שאת ביתר עוז באהבה אחדות וריעות, ולהתחזק באמונת חכמים, ועל ידי זה נזכה לשמחה אמיתית שיביא אותנו אל אמונה ברורה ומזוככת, עד שיפתח פינו לדבר עמו יתברך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. |
||
|
||
| בעזה"י יום א' לסדר ואתחנן ז' מנחם אב ה'תש"ע שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל היקר לי מאד … נ"י הנה אנחנו עומדים יום לפני תשעה באב ועדיין אנחנו מקוים להקדוש ברוך הוא שיבנה לנו את הבית המקדש, כי אסור להתייאש כרגע מבנין בית המקדש, ומהגאולה שלימה שהקדוש ברוך הוא יגאל אותנו, ואף שאין אנו יודעים כלום מענין גלות וגאולה, עם כל זאת עלינו להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, כי בא יבא יום ישועתנו וגאולתנו, ולעת עתה עלינו להתחזק ביתר שאת ויתר עוז כל אחד עם הגאולה פרטית שלו, כי אסור להתייאש אפילו בהמצבים הכי קשים, וזה לימד אותנו רביז"ל ומי שמקבל את הלימוד הזה הוא הוא אשר מקורב אל רביז"ל, כי עיקר ההתקרבות אל הצדיק הוא רק להטות אוזן קשבת אל דיבוריו היקרים ולהשתמש עם העצות שלו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין, ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק, והנה יסוד היסודות שביקש אותנו רביז"ל זה תפלה והתבודדות, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו, דהיינו בלשון שרגיל לדבר בו כל אחד כפי שפת האם שלו, הן חרטה ותשובה על העבר, והן בקשת תחנונים לזכות להתקרב אליו יתברך מהיום והלאה באמת, וכיוצא בזה כל חד לפום דרגה דיליה. ויזהר מאד להרגיל עצמו להתמיד בזה מדי יום ביומו כמה שיכול, אבל שלא יחסר לו יום אחד בלי לקבוע את עצמו לדבר אליו יתברך, והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך. ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו, ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו, שלא באו למדריגתם, רק על ידי הנהגה זו. שהרגילו את עצמם לדבר אליו יתברך, וזה יסוד היסודות אצל רביז"ל כי כשאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא על ידי זה נמשך לבו מאד אחריו יתברך, וזה בנין בית המקדש הפרטי של כל אדם, היינו שאצל כל אדם המוח מחשבה שלו זה הבית המקדש הפרטי שלו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן יג), ועל זה צריך אדם לעבוד הרבה מאד שיהיה בנוי לו הבית המקדש הפרטי שלו, ולכן אל תתיאש ואפילו שנפלת כבר במקום שנפלת, עדיין יש לך תקוה לתקן את הכל, העיקר להתחזק יחד אחד עם השני, שלא יהיה שום קושיות מאחד להשני, וזה יסוד גדול בחיי האדם, לא להתבלבל מאחרים כלל, כי רוב רובם של בני אדם שנופלים בדעתם בקטנות המוחין ובחלישות הדעת זה רק מחמת שמסתכלים על הזולת, ולכן צריך כל אחד לדאוג לבנין בית המקדש שלו, שזה בנין בית המוחין שלו, ובזכות כל זה נזכה לראות כבר במו עינינו בבנין בית המקדש שיבנה על ידי הקדוש ברוך הוא בתפארתו, יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשינו בישועתו יתברך. היות שזה כבר יומיים לפני תשעה באב, ובוודאי יש הרבה שאלות של הלכה, ולכן כדאי להתייעץ על כל פרט ופרט מפרטי הלכות תשעה באב עם "בית ההוראה" שיש לנו ארבע מורי צדק, א. ר' משה יעקב קורץ נ"י, ב. ר' הילל אמדדי נ"י, ג. ר' גד סולומון נ"י, ד. ר' יעקב ועקנין נ"י, ועל יקל בעיניך דבר זה, כי יש הרבה שאלות ובפרט בענין התענית לנשים בהריון, הכל צריכים לשאול, ורביז"ל הקפיד מאד מאד על הלכה, ולכן טוב לשאול כל שאלה. |
||
|
||
| בעזה"י יום ה' לסדר ואתחנן י"א אב ה'תש"ע שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתיישב לרגע איפה אתה נמצא בזה העולם? הרי כשאדם חוטא רחמנא לישזבן, הוא מסובב עם קליפות ומשחיתים, שזה כלל העצבות והמרירות והדכאון, שאין אף בן אדם שיהיה נקי מזה, כי הסטרא אחרא מסבבת את האדם בכל מיני דמיונות, ומכניס בו דכאון פנימי, וקשה לו מאד מאד להיות בשמחה, ולכן תיקח את עצמך בידיך פעם ולתמיד, ותתחיל לבקש ממנו יתברך העיקר על נקודת השמחה, שתהיה תמיד בשמחה, כי השמחה היא הקדושה, השמחה היא אור אין סוף ברוך הוא, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ולכן זה יהיה לך הסימן אם נתקבלה תשובתך למעלה או לא, אם תהיה תמיד בשמחה, סימן שנתקבלה תשובתך, ואתה בעל תשובה גמור, אבל אם אתה עדיין בעצבות ובמרירות ובדכאון, סימן שאתה עדיין שורה אצל הקליפות, ורחמנות גדול עליך, כי אדם שהוא בעצבות, הוא תמיד עצבני ומוציא את העצבים שלו על אשתו ועל הילדים, ועל כל מי שהוא רק פוגש, ולכן תתפלל להקדוש ברוך הוא, שתזכה להיות בשמחה, כי התפילה היא כלי לקבל בה את כל הישועות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ל"ד) שהתפילה היא הכלי לקבל בו את כל מה שיבקש, כמו שכתוב (דברים א') "ויברך אתכם כאשר דיבר לכם", היינו לפי הדיבור כן השפע, אם הדיבור היינו הכלי השפע הוא בשלימות ובמלואה, אזי יכולים לקבל רוב שפע, ולכן אתה צריך לבקש ממנו יתברך בכל יום הדבר הראשון שתהיה תמיד שמח, ועיקר השמחה היא כשאדם קובע עיתים לתורה, כי רק זה מה שמלווה אותו עד היום האחרון, כמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון הוי (משלי ל"א) "ותשחק ליום אחרון", ולכן אל תהיה בטלן, תלמד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, וכן לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות, שזה חיות להנפש, שאמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ז' סימן ג') אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות; ועל כולם תראה ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, ואפילו שאתה לא יודע וכו', ולא מבין וכו', עצם הגירסא זה יכניס בך תשוקה עצומה להכלל באין סוף ברוך הוא, כי אין לתאר ואין לשער מעלת הזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ומכל שכן שאתה יכול לקחת חברותא ללמוד עמו את הדף היומי, שזה דבר גדול מאד, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ריד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קלט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך. |
||
|
||
| בעזה"י יום ד' לסדר ואתחנן י' אב ה'תש"ע שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו משתוקקים תמיד לחזור בתשובה אליו יתברך, אשר אין למעלה מזה, ורביז"ל גילה לנו (שיחות הר"ן סימן נא) מעלת הרצונות והכיסופין שיש לאדם אליו יתברך, שהרצון בעצמו שרוצה לחזור אליו יתברך מזה נעשה דברים גדולים מאד מאד, ואם אדם היה יודע מה נעשה למעלה בכל העולמות רק מהרצונות והכיסופין שלו שמשתוקק לחזור אליו יתברך ורוצה להתעלות בעליה אחר עליה, אזי תמיד לא היה מפסיק להשתוקק אחריו יתברך מכל שכן וכל שכן מי שזוכה להוציא את הכיסופין מפיו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן לא) שנעשה מזה דברים עליונים מאד מאד, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב את הרצונות שיש לאדם, ולכן אנחנו צריכים להשתוקק ביתר שאת ויתר עוז, רק להכלל באין סוף ברוך הוא, והאריך מוהרנ"ת ז"ל באריכות גדול מאד, (לקוטי הלכות ערב הלכה ג') מה זה רצונות דקדושה של בר ישראל, אפילו שנפל למקום שנפל, וראוי לכל אחד ואחד מאתנו לחזור על הלכה זו, כדי להחיות את עצמינו מאד מאד עם הרצונות הטובים שיש לכל בר ישראל, לחזור אליו יתברך, ואמר הרה"ק הרבי רבי בונם מפרשיסחא זי"ע, שכל הדברים המקודשים נשפלו עם חורבן בית המקדש, חוץ מהתורה שלא נשפלה מעלתה עם חורבן בית המקדש; היינו אף שנחרב הבית המקדש ונעלם כל האורות העליונים מאתנו, עם כל זאת התורה הקדושה נשאר אורה אצלנו, ולכן אשרי האדם שזוכה ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכות, ואגדות, שאין למעלה מזה, ומי שמרגיש עריבות נעימות ידידות זיו חיות התורה הקדושה הוא מתחבא תמיד בתוך התורה, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, אף שעובר עליך מה שעובר ראה לקבוע לעצמך שיעורים קטנים בתורה הקדושה, קצת מקרא: חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע. קצת משנה: כמה פרקים בגירסא, שזה טהרת הנשמה. קצת גמרא: על כל פנים דף היומי, שהיא חיות לנפש. קצת הלכה: ללמוד בכל יום הלכה לעובדה ולמעשה, שזה חיות עולם הבא בעולם הזה, כמאמרם ז"ל (נדה עג.) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות. ולבא בכל יום להתפלל את השלש תפילות במנין דייקא, ולהכניס כמה פרוטות לצדקה לפני כל תפלה וכן לפני כל קיום מצוה, ולפני שיוצאים לדרך, אשר כל זה הוא חיות רוחני, ולכן אני מאד מבקש אותך תיקח את עצמך בידיך, ותעשה התחלה חדשה, אין דבר כזה ליפול בדעתו ולהתייאש, כי אחר חורבן בית המקדש הווה מה דהווה, והעיקר לראות מעכשיו לא להתבלבל משום דבר, רק להתחזק ברצונות וכיסופים חדשים, לחזור אליו יתברך, וכן לעסוק בהפצת מעיינות החכמה חוצה, ולא להסתכל על אף אחד, ואז דייקא תראה שבמשך הזמן יאיר עליך מלך הכבוד בעצמו. |
||
|
||
| בעזה"י יום ו' ערב שבת קודש לסדר ואתחנן י"ב אב ה'תש"ע שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל … נ"י הנה השבת הזאת היא שבת נחמו שהקדוש ברוך הוא מנחם אותנו שעוד יהיה לנו טוב מאד, ויהיה בניין בית המקדש וקיבוץ גליות, ועם ישראל ישבו יחד באהבה אחווה ורעות, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ותראה לכבד את הבריות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו מכובד המכבד את הבריות, כי בזה שאדם מכבד את הבריות בזה הוא מגלה שהוא בעצמו מכובד, ולהיפך כשהוא מבזה את הבריות, סימן שהוא בזוי ומבוזה בעצמו, ולכן יען שעכשיו באים המון אורחים מכל רחבי הארץ, ולכן אני מאד מבקש אותך אישית, שתראה לכבד את כולם בלי יוצא מן הכלל, באופן שיראו את יופי קהילתינו, שהיא יחידה במינה חממה של אמונה, וצריכים מאד מאד לכבד את כל יהודי, ומסופר שפעם נסע ברכבת הגאון רבי חיים מבריסק זי"ע והנה באיזה תחנה עלה יהודי בעל בשר והתיישב על יד הגאון, (הוא לא ידע מי זה, חשב שזה אדם פשוט), ומאחר שהיה בעל בשר התחיל לזוז לצד זה ולצד זה, ודחף את הגאון עד שנפל הגאון על הריצפה וישב שם, וכשהגיעה הרכבת לתחנה בריסק ירדו, וקיבלו את פני הגאון המון אנשים לכבודו, והאיש הבעל בשר הזה ראה מה הוא עשה, התחיל לבקש סליחה ומחילה שימחול לו, ואמר לא ידעתי שכבודו הוא הרב מבריסק וכו', והגאון לא רצה למחול לו בשום פנים ואופן, ושאלו מקורביו למה הוא לא מוחל, הרי ידוע שהוא היה צדיק עדין נפש, ומחל על עלבונו וכו' וכו', ענה ואמר הגאון, וסתם יהודי מותר לזרוק מהספסל? עד שקיבל על עצמו שכבר לא יעשה דבר כזה לאף אחד, רואים מכל זה איך שצריכים לכבד את כל בריה, ולכן יען שעכשיו באים המון אורחים, אני מאד מבקש אותך שתראה לכבד את כולם, להראות לכולם את יופי קהילתנו הקדושה שהיא חממה של אמונה, ואצלנו אין שום גזענות הארורה וכו' וכו', וזה מאד מאד נחוץ בעיתים הללו להראות איך שיש דבר כזה בעולם וכו', כי רבים אומרים אין דבר כזה וכו' וכו', עלינו להראות שיש דבר כזה, וזה הקידוש השם הכי גדול שאנחנו יכולים להראות לעם ישראל איך שיש בית הכנסת אחד שיכולים להכנס בו כל עם ישראל, ואצלנו אין שום הפרש בין עדות וכו' וכו', שהכל שטויות, אנחנו כולנו בני אברהם יצחק ויעקב. |
||
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר עקב י"ד אב ה'תש"ע מה אומר לך, בזה העולם צריכים להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, והלילה מתחיל ט"ו באב, שאמרו חכמינו הקדושים (תענית כו:) לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב; ואמרו (שם לא.) מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יאסף, ופירוש רש"י מכאן ואילך מחמשה עשר באב ואילך, דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו: דלא יוסיף, לעסוק בתורה בלילות: תקבריה אימיה, כלומר ימות בלא עתו: היינו מחמשה עשר באב עד חג השבועות אז הלילות מתרחבים, ואדם צריך לשמור מאד מאד את לילותיו שלא ילכו לבטלה, וכן אדם צריך לראות מחמשה עשר באב לקבוע עתים בתורה, ולכן ראה לחזק את עצמך מעכשיו להכין את עצמך על ראש השנה, ותראה ללמוד בכל יום מקרא משנה גמרא מדרש, אשר הד' לימודים האלו הם כנגד הד' עולמות, ותראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם רק להיות בשמחה ולא להכנס בלחץ, כי החיים של האדם מאד מאד מסובכים, בכל פעם בא אליו צרות ויסורים ועגמת נפש אחרים, ואדם צריך להתמודד עם החיים, ולכן צריכים התחזקות חזקה בכל יום ויום, ובפרט על לימוד תורה הקדושה על זה צריכים התחזקת מיוחדת לא להכנס בלחץ, ושום דבר שלא ישבור אותו יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה, ולכן איעצך ויהי אלקים עמך, שתעשה לעצמך קביעות לעיין בכל יום בשו"ת "אשר בנחל" בכמה מכתבים, וזה יהיה לך כמים קרים על נפש עייפה, ותוכל להחזיק מעמד מכל מה שעובר עליך, העיקר זכור שאסור להתייאש בשום פנים ואופן, ואף שנראה לך הרבה פעמים כאילו אבד מנוס ותקוה ממך וכו' וכו', דע לך שזה הכל נסיונות מהקדוש ברוך הוא שרוצים לנסות אותך אל מי תפנה בעת צרה, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תתייאש ואז תראה שהכל רק נסיון מהשמים, ועל כן אשרי מי שמחזיק מעמד ולא נשבר משום דבר, העיקר תראה לעשות מעכשיו התחלה חדשה, ולא להשבר בשום פנים ואופן, ואדרבה אתה תראה לחזק את אחרים, וממילא יהיה לך גם כן התחזקות, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קו) עצה לבא לגדלות המוחין, לחזק אחרים; ולכן זה צריך להיות העבודה שלך רק לחזק אחרים, ולא להכנס בוויכוחים עם אף אחד בעולם, ובפרט עכשיו שבאים המון אורחים מכל הארץ ליבנאל, אל תכנס עם שום בריה בוויכוחים, רק לחזק ולעודד ולשמח את כל בר ישראל, וזה המצוה הכי גדולה, ובפרט שבזה נזכה לקדש שם שמים ברבים, שהאורחים יראו את יקרת קהילתינו הקדושה שהיא מיוחדת במינה שאין דוגמתה בכל העולם כולו, שאין שם שום גזענות, וזה חממה של אמונה, ולכן ראה לקבל את כל אורח בסבר פנים יפות, והקדוש ברוך הוא יעזור שתוכל לעשות התחלה חדשה מט"ו באב הזה, להתחיל בלימוד תורה הקדושה, אשר רק זה מה שישאר מאתנו לנצח. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר עקב ט"ו אב ה'תש"ע היום הוא חמישה עשר באב שאמרו חכמינו הקדושים הקדושים (תענית כו:) לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב; ולכן תעשה התחלה חדשה מהיום, הן בשמחה שתמיד תהיה בשמחה כי אין עוד דבר יותר חשוב בחיים כמו שמחה, וכבר כתב הרמב"ם (פרק ח' מהלכות לולב הלכה ט"ו) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר (דברים כ"ח) "תחת אשר לא עבדת את הוי"ה אלהיך בשמחה ובטוב לבב" וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה, ועל זה הזהיר שלמה ואמר (משלי כ"ה) "אל תתהדר לפני מלך". וכל המשפיל עצמו ומיקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה, וכן דוד מלך ישראל אמר (שמואל ב' ו') "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני", ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני השם, שנאמר (שמואל ב' ו') "והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני הוי"ה"; ולכן שמחה זה צריך להיות אצלך יסוד היסודות, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) אם אדם שמח אז הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר אותו מפגם הברית. העיקר ראה להפיץ בכל יום את ספרי רביז"ל שאין עוד דבר יותר גדול מזה, כי בזה שמקרבים יהודים אחרים אל הקדוש ברוך הוא, זה התיקון הכי גדול שרק יכול להיות, אשרי מי שזוכה להפיץ בכל יום את ספרי רביז"ל אשר אין עוד מעלה יותר גדולה מזו בתיקון הברית, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן מ"א) תיקון להוצאת זרע לבטלה שישתדל להחזיר בני אדם בתשובה; ומי יכול להתפאר שהוא נקי מחטא הזה, כי מובא בספר "ראשית חכמה" (שער התשובה פרק ג' סימן י') ומהדברים שצריך השב לתקן, הוא לתקן אות ברית הפגום בהוצאת זרע לבטלה, שאין אדם בזמנינו ניצול ממנו בבחרותו, עיין שם. ואם שכתב את זה לפני ארבע מאות וארבעים שנה, כי הוא היה תלמיד הרמ"ק ז"ל שהיה בדורו של האריז"ל, וכבר אז כתב "שאין אדם בזמינינו ניצול ממנו בבחרותו" מה נאמר אנחנו בדור הזה שהכל פתוח, והכל פרוץ, ובני הנעורים נכשלים בגדול בחטא המגונה והמרור הזה, ורק אלו הספרים הקונטרסים והחוברות שהם תמצית דברי רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל מציל את האדם מאבדון ומהתאבדות ומחזירים אותו בתשובה, כאשר יעידו כל המפיצים. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד. |
||
|
||
| בעזה"י יום ג' לסדר עקב ט"ז אב ה'תש"ע שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל … נ"י מה אומר לך אף שאני כותב לך בכל יום מכתב, וכן לכל אחד מאנשי שלומינו, זה לא מה שאין לי מה לעשות וכו', אלא אני יודע שעובר על כל אחד ואחד צרות ויסורים מרירות ומכאובים וכו' וכו', אכזבות בחיי יום יום וכו', חלישות הדעת וכו', עגמת נפש וכו', וכבר אמרו חכמינו הקדושים (קידושין ל) בכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא, עוזרו, לא היה יכול לו, ואמר מוהרנ"ת ז"ל שעיקר העזרה שהקדוש ברוך הוא, עוזר לכל אדם, הוא על ידי ששולח בכל דור ודור צדיקים אמיתיים הדבוקים בו יתברך, ומחזקים ומאמצים ומעודדים ומשמחים את נשמות ישראל, ולכן עלינו להתחדש בכל יום בכל שעה ובכל רגע מחדש, ולא ליתן שהס"מ ישבור אותנו ויכניס אותנו בעצבות ובדכאון ובמרירות וחלישות הדעת וכו' וכו', וזה אחד מהסיבות שאני כותב בכל יום לכלל אנשי שלומינו מכתב, פשוט שלא יתאיישו מחייהם, כי אין אדם שלא מנסים אותו בכל מיני נסיונות קשים ומרים, וגדולי מובחרי הצדיקים אמרו שמה שאמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ה') עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, להודיע שבחו של אברהם אבינו, אלו הנסיונות עוברים על כל אחד ואחד, אבל הבעיה שאברהם אבינו עמד בנסיונו, ואנחנו שבורים ורצוצים ורחוקים ומדוכאים וכו', לא יכולים לעמוד בנסיונות הקשים והמרים שמנסים אותנו, ולכן אני משתדל לעזור לכל אחד מאנשי שלומינו כפי שאני רק יכול, לחזק ולעודד אותם, לא ליפול בחלישות הדעת, אלא להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, אשר אין בלעדו יתברך כלל, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ולכן תחביא את כל המכתבים שאני כותב לך בכל יום ויום, כי תצטרך את זה לימים הבאים בשעה שאני כבר יעזוב את העולם וכו' וכו', וכן תעשה לעצמך קביעות לעיין בכל יום כסדרן בשו"ת "אשר בנחל", וזה יחייה אותך מאד מאד, העיקר אל תיתן שהס"מ ישבור אותך וינתק אותך משורשך, כי ימינו כצל עובר כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים קד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים; ולכן ראה לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא וירא) ראה מה יפה התשובה, אמר הקדוש ברוך הוא (מלאכי לג ז) "שובו אלי ואשובה אליכם", שאם ביד אדם כמה עוונות והוא שב לפני הקדוש ברוך הוא, הוא מעלה עליו כאילו לא חטא; ועיקר התשובה הוא לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו יתברך את כל מה שעשה, שזה נקרא וידוי דברים, ותיכף ומיד כשאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על הכל, כמאמרם ז"ל (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, מיד שהם מתוודים לפני, אני מוחל להם. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר עקב י"ז אב ה'תש"ע ראה לדבק את עצמך בו יתברך, ואתה צריך לדעת שכל רגע ודקה ושניה שאדם חושב ממנו יתברך, איך שמלא כל הארץ כבודו, והוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, בזה הוא מקיים מצות עשה תדירית של יחוד הוי"ה ברוך הוא ברוך שמו, אשר בזה תלוי כל התרי"ג מצוות, וזה כל כך קל שאדם לא שם לב, בזה שרק חושב ומכניס בדעתו שהכל לכל אלקות גמור הוא, בזה בעצמו הוא נכלל בו יתברך, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב שם כל האדם, ולכן אשרי מי שמרגיל את עצמו בכל פעם לחשוב ממנו יתברך, אשר בזה בעצמו הוא נטהר מכל מיני טומאה וזוהמה, וזה מצוה שלא צריכים להשקיע בזה כלום, רק לצמצם את מח מחשבתו ולהתעורר לחשוב רק ממנו יתברך, וזה כבר מטהר את האדם מהכל, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא, על כל עוונותיך, אדם חושב שהוא צריך להשקיע מי יודע מה כדי שיכפרו לו עוונותיו, אומר רביז"ל שבזה בעצמו שאדם מתחזק באמונה, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, עם כל זאת רואים שהס"מ עובד על האדם בכל מיני תחבולות, ומדביק בו כל מיני דמיונות ושטויות, העיקר שלא יחשוב מהקדוש ברוך הוא, ולכן ראה לעצור לרגע ותקיים מה שאמר הנביא (ישעיה מ') "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה", רק צריכים להסתכל על השמים וכבר נכנס בו יראת שמים, כי כשאדם מתבונן היטב איך שכל השמים הוא כיפה על הארץ, ואז נכנס בו יראת שמים, וכן זוכה על ידי הסתכלות בשמים לאמונת חכמים, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן י"ד) כשתסתכל בשמים כשהם זכים ובהירים, תזכה לאמונת חכמים, ולכן ראה להוציא את עצמך מכל הדמיונות שנדבק בך, ותחדיר בעצמך אמתת מציאותו יתברך, ואז תראה שתהיה אדם אחר לגמרי. מאד מאד אני מבקש אותך שתזכור כשבאים לבית הכנסת, צריכים לבוא בדרך ארץ גדול, אדם צריך תמיד לזכור שבית הכנסת זה ביתו של הקדוש ברוך הוא, ולכן צריכים שיהיה לו מורא מקדש, והעיד רבי חיים ויטאל ז"ל שראה את רבו האריז"ל איך שנכנס לבית הכנסת, בעומדו על הפתח התחיל לרעוד מאד מאד, רואים מזה איך שאדם צריך להכנס בבית הכנסת באימה ביראה ברתת ובזיע, כי הוא נכנס בביתו של הקדוש ברוך הוא, ואם אדם יתנהג ככה זה מועיל מאד מאד להשגה, על אחת כמה וכמה שאין להכנס בסנדלים בלי גרביים וכו', זה בכלל לא דרך ארץ לבית הכנסת, הן אמת שבאים פה אורחים והולכים ככה, אנחנו אסור להעיר להם, ילך כל אחד כפי שהוא רוצה, ואדרבה אנחנו צריכים לקרב את כולם, אבל את אנשי שלומינו אני מחוייב להזהיר, כי סוף כל סוף יש לנו רבי כזה שמאיר לנו את אמתת מציאותו יתברך וקדושת בית הכנסת. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. |
||
|
||
| בעזה"י יום ד' לסדר ראה כ"ד אב ה'תש"ע שלום וברכה אל … נ"י זכור מאד כי היום הזה גם כן יום, אף שהקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה, זה לא אומר שאתה צריך להסתובב בטל, כי חכמינו הקדושים אמרו (כתובות נט) הבטילה מביאה לידי שעמום (שגעון) ולידי זימה, ורוב הצרות של האדם זה רק מחמת שהולך בטל, עד כדי כך שחכמינו הקדושים אמרו (אבות דרב נתן פרק י"א) אין אדם מת אלא מתוך הבטילה, עד כדי כך חמור הבטילה שאדם מסתובב בלי מעש, וכן השלום בית של אדם מתקלקל כשהוא יושב בבית ולא עושה שום דבר, רק ביקורת על אשתו על כל דבר קטן וכו', ולכן ראה לנצל את הימים החמים האלו להיות בבית המדרש שיש שם מזגן ושתייה קרה או חמה וכו', כי כל כך חבל על יום שעובר בלי לימוד קצת מקרא (חומש ורש"'י מפרשת השבוע), וכן לגרוס הרבה פרקים משניות אשר זה מקרב את הגאולה, כמאמרם ז"ל (ויקרא רבא פרשת ז' סימן ג') אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות, אתה לא יכול לתאר ולשער איזו זכות יש לאדם שגורס בכל יום המון פרקים משניות כסדרן, זה מוציא את האדם מהשאול תחתית שנפל אליה וכו', וכן מקרר לו את העצבים וכו', והעולה על הכל שלגרוס משניות זה מטהר את הנשמה, וכן שלא יחסר לך דף גמרא, ואם תזכה ללמוד בסדרת הדף היומי אין למעלה מזה, כי כשמרגיל את עצמו ללמוד את הדף היומי הוא כבר מחויב על זה, כי הנה בא יום חדש עם דף גמרא חדש, וזה אי אפשר להסביר רק מי שטעם את הטעם הטוב להיות קבוע בלימוד דף גמרא בכל יום (אפילו בגרסא או באמירה בעלמא), ועל כולם תלמד הלכה, כי כך אומרים חכמינו הקדושים (מגילה כ"ט) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ו' ערש"ק לסדר ראה כ"ו אב ה'תש"ע ראה לחזק את עצמך ביתר שאת וביתר עוז להיות רק שמח כל השבת, כי בשבת זו מברכין את חודש אלול, אשר זה חודש התשובה, ובוודאי אם אדם חוזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, ולכן אם אדם יודע שציער את הזולת, ראוי לו לבקש סליחה תיכף ומיד, ולא לחכות עד ערב יום כיפורים, כי בפירוש גילו לנו חכמינו הקדושים (יומא פה:) עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו, וזה עוון שמאד מאד מצוי, שאחד דוקר את השני ביודעין ובלא יודעין וכו' וכו', ולכן כבר בחודש אלול צריכים לבקש סליחה אחד מהשני, וכך נכון יהיה ליבו בטוח שיכנס ביום הדין והנורא ראש השנה נקי מחטא זה, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי יש אנשים שמחרפים ומבזים ומצערים את הזולת על לא דבר, וחושבים שזה סתם שיחקתי איתו וכו', אבל באמת מי שמכאיב להזולת יש עליו דין קשה מאד, ולכן אשרי מי שלא מחרף ומגדף מבייש וכו' את הזולת, אדרבה הוא עוסק בחסד לעזור אחד להשני, שזה המידה הכי יפה שרק יכול להיות, ובפרט הצדיק שמסר את נפשו בשבילך כל השנה, עליך לבקש סליחה שציערת אותו ביודעין ובלא יודעין, וגרמת לו כל כך הרבה צער ועגמת נפש, ואל תקח דבר זה בקלות, ובכלל אדם צריך להיות מכיר טובה, כי המידה הכי מגונה שרק יש זה כפוי טובה, והצדיק הסטייפלר ז"ל כותב בספריו כמה פעמים כי מי שהוא כפוי טובה הוא רשע מרושע וכו', כל כך החמיר על דבר זה, ולכן עלינו לקבל על עצמינו מהיום והלאה לזכור את הטובות שעשו לנו, ולא נשכח את זה, כי רואים בחוש, כשאדם שבור כחרס הנשבר וכו', ורע ומר לו החיים וכו', ורוצה רק למות וכו', והוא מיואש לגמרי מחייו, אז הוא בא אל הצדיק וכו', והצדיק מבטל את הזמן היקר שלו שהיה יכול ללמוד באותו זמן, ומדבר על ליבו ומחזק אותו, ומשמח אותו, עד שמחזיר אותו לשפיות וכו', ואז האדם הזה משלם רעה תחת טובה, אשר בפירוש אמר החכם מכל אדם (משלי יז) משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מתוך ביתו, ולכן צריכים מאד להזהר בדבר זה, וזכור וגם זכור מה עבר עליך בחייך וכו', ומי עזר לך בעת צרתך וכו', ומי דאג לך וכו', ולכן אל תהיה כפוי טובה שזה המידה הכי מגונה שרק יכולה להיות, וצריכים לחזור בתשובה על זה בחודש אלול, כדי שנוכל להיכנס ביום הדין נקיים. ראה לעזור לי לבנות את הבית הכנסת, כי אין לנו שום נדיב שיעזור לנו, וזה נבנה רק מהמטרים שהעניים תורמים, ולכן אם עדיין לא תרמת מטר ראה לעזור, ואם כבר תרמת ראה להתרים גם את הזולת, ובזה תעזור לי לגמור את בניית הבית הכנסת. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד. |
||
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר שופטים ערב ראש חודש אלול ה'תש"ע היום זה ערב ראש חודש אלול, ונוהגים בכל העולם אצל החסידים לומר סדר יום כיפור קטן, אף אלו שלא אומרים כל השנה, אבל בערב ראש חודש כל החסידים אומרים את סדר יום כיפור קטן, ותיכף ומיד במנחה לפני עלינו מתחילים לומר מזמור כ"ז בתהלים "לדוד הוי"ה אורי וישעי", מערב ראש חודש עד שמחת תורה בשחרית, ומנהגינו במנחה אומרים את זה תיכף ומיד אחר שמונה עשרה לפני קדיש שלם, ובשחרית אומרים את זה תיכף ומיד אחר היום (אם יש חיוב לומר קדיש, אזי אומר את הקדיש אחר היום, וכן אחר המזמור "לדוד הוי"ה אורי וישעי"), כי במזמור זה מרומז כל הימים נוראים, וזה דבר גדול מאד לומר את המזמור הזה פעמיים ביום, ותיכף ומיד למחרת יום ראשון של ראש חודש אלול תוקעים בשופר לפני עלינו אחר קדיש דרבנן וברכו, על כל פנים איך שהוא עלינו להתחיל לפשפש במעשינו איך התנהגנו כל השנה, ובפרט בענייני כספים שלצערנו הרב יש אנשים שלא מתביישים, לווים כסף מהזולת ולא משלמים וכו', ועוד מתחצפים אל המלווה איזה חוצפה יש לך לתבוע כסף, בשעה שאני עני… אשר בדרך כלל אומרים חכמינו הקדושים (שבועות מב) אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, וזה פלא על גבי פלא מי שהוא גנב ורגיל בגניבות הוא כן מעיז פניו בפני בעל חובו, ועוד צועק עליו למה אתה מבקש ממני, ומכל שכן וכל שכן שהכסף זה כספי צדקה, ואוי לו ואוי לנפשו, איך אדם לא מפחד ממנו יתברך, הרי חכמינו הקדושים אמרו (דרך ארץ זוטא פרק ג') אם נטלת את שאינו שלך, את שלך יטלו ממך, רואים בני אדם מתלוננים על הקדוש ברוך הוא שאין להם פרנסה, בשעה שהכלי שלהם מלא חורים מכספי גניבה וגזילה, הן שלווים מבני אדם ולא מחזירים להם, והן שנודרים ולא משלמים, שזה עוון מאד מאד חמור, כי מי שלא שנודר ולא משלם אמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה ה' סימן ב') כל הנודר ולא משלם גורם מיתה לעצמו, בשביל זה אני תמיד מצווה את הגבאים להכריז שלא להיכשל בעוון נדרים אם אדם יודע שהוא לא יכול לשלם עבור עלייה, שלא יקנה, כי זה בכלל נדר, ואם לא משלמים גורם מיתה בתוך הבית רחמנא לישזבן, גם אני הייתי עני ואביון ולא היה פת בביתי ולא קניתי עליה ולא עליתי לתורה משמחת תורה לשמחת תורה, ואני לא מתבייש לכתוב את זה ולפרסם את זה, כי נזהרתי מאד מעוון נדרים, שזה מאד מאד חמור, מכל שכן כשאדם מבטיח לצדקה ואינו משלם עדיף לך שלא תבטיח, אין לך, אזי אין לך זכות, התורה הקדושה אמרה לנו "עשר תעשר", עשר בשביל שתתעשר, "נתן תתן", אם נתת הקדוש ברוך הוא יתן לך, לא עושים לאף אחד טובות רק לעצמו בשעה שנותנים צדקה, ובפרט על בניין בית הכנסת, או על שאר דברים שבקדושה, מצדקה אף אחד עדיין לא נעשה עני, אדרבה הלכה מפורשת ברמב"ם ובשולחן ערוך, שלפני כל תפילה צריכים להכניס כמה פרוטות לצדקה בקופת הצדקה, ואדם שזוכה לתת צדקה, הקדוש ברוך הוא עושה איתו צדקה וחסד, ולכן עכשיו שנכנס חודש אלול עלינו לפשפש במעשינו אם אין בידינו כספי צדקה, ואם לא עשינו עוול להזולת, שזה הדבר הראשון בחזרה בתשובה, לא ליגע בהשני, וכן צריכים מאד מאד לשמור לא לזלזל בשני, ולא לצער את השני, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (יומא פו.) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך דייקא בחודש הזה ראה לעשות התחלה חדשה לשמור על כספי הזולת, ומכל שכן על כספי צדקה, כי עכשיו בחודש אלול זה הזמן לתקן הכל, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תשא) משה עלה בראש חודש אלול וירד בעשור, והיו ישראל שרויים בתפילה ותענית, ובו ביום נאמר למשה "סלחתי כדבריך", וקבע הקדוש ברוך הוא יום סליחה ומחילה לדורות, הלוואי הלוואי שדברים אלו יכנסו תוך תוך בליבנו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתצליח דרכך תמיד, ואם תזכה להתחיל עכשיו בערב ראש חודש לומר "תיקוני זוהר" ותסיים את זה בערב ראש השנה, אין למעלה מזה, ואל תחשוב שזה משהו על השמיים, אם גורסים בכל יום חמש דפים יכולים לסיים את זה בחודש אחד. |
||
|
