| כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: ד' תשרי | ה' תשרי | ו' תשרי | ז' תשרי | ח' תשרי | י"א תשרי | י"ב תשרי | י"ג תשרי | י"ד תשרי – כללי | י"ד תשרי | כ' תשרי – כללי | כ' תשרי | כ"ה תשרי | כ"ו תשרי | כ"ז תשרי | כ"ח תשרי | כ"ט תשרי |
||
|
|
||
| ארכיון כל המכתבים לגברים » | ||
|
|
||
|
בעזה"י יום א' ד' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שזכינו להיות השנה אצל רביז"ל באומן על ראש השנה, וראוי לנו לשמוח עם זה כל השנה, כמו שגילה לנו רביז"ל בפירוש (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) מי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה.
|
||
|
בעזה"י יום ב' ה' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שאל תהיה בטלן, את הימים האלו בין ראש השנה ליום הכיפורים, תראה לנצל את זה טוב טוב, כי חכמינו הקדושים אמרו (יבמות מ"ט:) על הפסוק (ישעיה נ"ה ו') "דרשו הוי"ה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים; היינו שעכשיו בעשרת ימי תשובה יכולים לתקן את הכל מה שפגמנו כל השנה, כי בראש השנה כתבו את התקציב של האדם כל השנה, וביום הכיפורים חותמים על זה, אבל בעשרת ימי תשובה עדיין יכולים לבטל את כל מה שגזרו עליו, היינו בין הימים של ראש השנה ליום הכיפורים יש שבע ימים כנגד שבע ימות השבוע, שאמר האריז"ל שכל יום ויום מכפר על היום של כל החיים שלו, ולכן אל תהיה בטלן ורק תראה לנצל כל יום ויום, הן מצד אחד להיות בשמחה שנבראת מזרע ישראל, ותקיים את כל המצוות בשמחה עצומה, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ואצלו יתברך שרוי רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ותהלה לאל יש לנו במה לשמוח, כי איך שהוא אנחנו מלאים מצוות, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; והעיקר לקיים את כל המצוות, וכן להתפלל את כל התפלות רק בשמחה עצומה, כי השמחה זה הדביקות באין סוף ברוך הוא, ואצלו יתברך מאד מאד חשוב כשבר ישראל שש ושמח באין סוף ברוך הוא, עד שעל ידי זה בעצמו נמחל לו כל עוונותיו, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", ולכן דייקא בימים אלו בין ראש השנה ליום הכיפורים, ראה לבקש הרבה ממנו יתברך שימחול לך על כל עוונותיך, וישמור אותך מכל רע, כי אלו הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים התפלות מתקבלות לרחמים ולרצון לפני אדון כל, ולכן אל תהיה בטלן, תנצל את הימים האלו לעשות רק טוב וחסד, ותקיים (תהילים כ"ג ו') "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושיבתי בבית הוי"ה לאורך ימים", היינו לעשות צדקה וחסד עם הזולת, לדבר איתו דיבורי התחזקות ואמונה פשוטה בו יתברך, וכן לשבת בכל יום בבית השם שזה הבית הכנסת להתפלל בו, והבית המדרש ללמוד בו, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם; ולכן ראה מה לפניך, וחבל מאד שתפספס את הימים הקדושים האלו, כי דייקא בשבע ימים האלו יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא לשנות את כל מה שנגזר עליך בראש השנה וכו' וכו'.
|
||
|
בעזה"י יום ג' ו' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך הימים האלו צריכים מאד מאד לשמור לנצל אותם לטובה, כי הס"מ אורב על האדם לבטל אותו דייקא בעשרת ימי תשובה ולבלבל אותו עם שטויות, ולהכניס בו עצבות ומרירות ודכאון וכו' וכו', העיקר שלא ינצל את הימים הקדושים האלו שזה פעם בשנה לפעול בין ראש השנה לבין יום הכיפורים מה שצריכים לפעול, וחכמינו הקדושים אמרו (פסיקתא רבתי פרשה מ') אמר להם הקדוש ברוך הוא עשרת ימי תשובה אם עשיתם תשובה בהם ואתם באים לפני ביום הכפורים ואפילו יש לכם עונות מן הארץ ועד השמים אני מלבינם כשלג; ואמרו (פסיקתא רבתי פרשה ג') יתברך שמו ויתעלה זכרו שהוא מחבב את ישראל ותיקן להם עשרת ימי תשובה שאפילו יחיד עושה בהן תשובה מקבלין תשובתו כתשובת ציבור, לפיכך צריכין כל ישראל להחזיק בתשובה ולעשות שלום בין אדם לחבירו ולמחול זה לזה בערב יום כיפור כדי שיקבל תשובתם ותפלתם לפני הקדוש ברוך הוא בשלום ובחיבה יתירה; ולכן אל תהיה בטלן, תנצל את הימים הקדושים האלו לדבר עם הקדוש ברוך הוא, כי כל שיחה וכל תפלה שאדם משיח ומתפלל להקדוש ברוך הוא בימים אלו, נשמע ונתקבל בשמים מאד מאד, ואתה יכול לקרוע עדיין את הגזר דין שנגזר עליך וכו', וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט שמעוני ישעיה רמז שפ"ט) אמר הקדוש ברוך הוא בראש השנה אני דן את עולמי ובו ביום הייתי צריך לגמור הדין, ולמה אני תולה עד עשרה ימים, כדי שיעשו תשובה. ושבה והיתה לבער, שאם עשיתם תשובה באלו הימים אפילו אם יש בכם כמה עבירות אני מבערם מן העולם.
|
||
|
בעזה"י יום ד' ז' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו מתקרבים אל יום הכיפורים שהוא יום אחד בשנה שהקדוש ברוך הוא מכפר ומוחל על עוונותינו, וכמובן רק מי ששב באמת בתשובה שלימה, עם לב נכון לב טהור, כמאמרם ז"ל (שבועות י"ג.) מה חטאת ואשם אין מכפרין אלא על השבים, אף יום הכיפורים אין מכפר אלא על השבים; כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב אמת, ורביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט' וסימן קי"ב) אם אדם בא אל הקדוש ברוך הוא עם אמת אפילו שיהיה האמת שלו כפי בחינתו שהוא בא אליו יתברך בהכנעה גדולה, ומדבר אליו יתברך ומגלה לו את טוהר לבבו שבפנימיות הוא רוצה לעבוד את הקדוש ברוך הוא, אבל יצרו מתגברת עליו מאד מאד, ומתוודה באמת אינו זז משם עד שמכפרים לו על כל עוונותיו.
|
||
|
בעזה"י יום ה' ח' תשרי בין כסה לעשור ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתכין את עצמך ליום הכיפורים, יום שמכפרים את העוונות של האדם, כי עיצומו של יום מכפר למי שמאמין בזה, ועם ישראל הם מאמינים בני מאמינים, שהקדוש ברוך הוא נתן לנו יום אחד בשנה שבו הוא מוחל לנו על כל עוונותינו, ואמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים רבה פרשה א' סימן ל"ז) על הפסוק (שיר השירים א' ה') "כיריעות שלמה" מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל אף על פי שמתלכלכין בעונות כל ימות השנה, יום הכפורים בא ומכפר עליהם, שנאמר (ויקרא ט"ז ל') "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני הוי"ה תטהרו", וכתיב (ישעיה א') "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו", ולכן צריכים מאד מאד לשמוח בו יתברך שנתן לנו יום אחד בשנה שהוא מוחל לנו על כל עוונותינו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק א') על הפסוק (ישעיה ס"ה) "ימים יוצרו ולא אחד בהם", זה יום הכפורים לישראל, לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקדוש ברוך הוא שנתנו באהבה רבה לישראל, משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכין אותו כנגד פתח בית המלך, וכשהמלך יוצא ורואה את הזבלים הוא שמח שמחה גדולה, לכך נדמה יום הכפורים שנתנו הקדוש ברוך הוא באהבה רבה ובשמחה, ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל, אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה; ואמרו (בראשית רבה פרשה ס"ה סימן ט"ו) עשו הרשע מתלכלך בעונות כל ימות השנה ואין לו במה יכפר, אבל יעקב מתלכלך בעונות כל ימות השנה ובא יום הכפורים ויש לו במה יכפר, וזכור גם זכור שהעיקר מה שיום הכיפורים מכפר זה רק על עוונות שבין אדם למקום, אבל אמרו חכמינו הקדושים (יומא פה:) עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו; ולכן אתה צריך לראות לבקש סליחה מאדם שאתה יודע שפגמת בו וכו', או ביזית אותו וכו', או היה לך איתו דין ודברים ומריבה וכו', וזה יסוד גדול מאד לחיות ביחד עם כל בר ישראל באהבה גדולה מאד מאד, רק ממסית ומדיח ממנו צריכים לשמור מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן פ"ח) אין מלמדין זכות על המסית; ובפרט אחד שמסית ומדיח תושבי המקום נגדינו על לא דבר, וכן הוא חוטא ומחטיא את הרבים, אדם כזה אין לו מחילה עולמית, ולכן ראוי לנו להתרחק מהטמא המטומא הזה, ועד היום אנחנו והילדים שלנו סובלים בשביל הרשע מרושע הזה, שאין לו מחילה עולמית מאחר שהכשיל את כולנו באיסור כריתות החמורה מאד וכו' וכו', על כל פנים אנשי שלומינו היקרים צריכים להתאחד יחד ולאהוב אחד את השני ולעזור אחד להשני, שזה יסוד מוסד אצל רביז"ל, שנחזיק את עצמינו באחדות אחד, עד כדי כך שאמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ולכן ראוי מאד מאד שאנשי שלומינו היקרים יחזיקו את עצמם ביחד ואיש את רעהו יאמר חזק, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נצבים) בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואלו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת.
|
||
|
בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים עכשיו בארבע ימים שבין יום הכיפורים לבין חג הסוכות, שבד' ימים האלו מאיר שם הוי"ה ברוך הוא ברוך שמו, ולכן צריכים לנצל את הימים האלו רק לעשות מצוות, לקנות את הד' מינים, ולבנות את הסוכה הקדושה ולקשטה, ולראות רק לעשות חסד, כי תהלה לאל ביום הכיפורים הקדוש ברוך הוא מחל לנו על כל עוונותינו, ולכן ראוי לנו לעשות התחלה חדשה בארבע ימים האלו שבחג הסוכות אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא אמור) על הפסוק (ויקרא כ"ג מ') "ולקחתם לכם ביום הראשון", וכי ראשון הוא והלא ט"ו יום הוא? ואת אמרת ביום הראשון, אלא ראשון הוא לחשבון עונות; כי בד' ימים האלו אמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות סוכה הלכה ב' אות א') הם כנגד הד' בגדי לבן של הכהן שעשה את העבודה בבית המקדש, כי ביום הכיפורים זכינו שנתכפר לנו עוונותינו לגמרי, ולכן אנחנו זוכים לבגדים לבנים, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ט) שזה תיקון הברית, ולכן זה דבר גדול מאד מאד להתחיל ללכת בשבת עם בגדים לבנים, כי מי שהולך עם בגדים לבנים בשבת מוחלים לו על כל עוונותיו, ואמר הצדיק הקדוש רבי יצחק מדראביטש זי"ע שאם היו כולם הולכים עם בגדים לבנים בשבת בפרט בארץ ישראל, היו מביאים את הגאולה, ולכן אני מאד מבקש אותך שגם אתה תלך עם בגדים לבנים בשבת, ובפרט ביבנאל שם אנשי שלומינו כבר רגילים ללכת עם בגדים לבנים כמו שהזהירנו האריז"ל.
|
||
|
בעזה"י יום ב' מחרת יום הכיפורים שם השם [ה'] ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י בימים אלו שבין יום הכיפורים לבין סוכות, צריכים מאד מאד לשמוח, כי סוף כל סוף אנחנו עסוקים לעשות את רצונו יתברך לבנות את הסוכה, ולקנות ד' מינים, ושאר עניני החג, ובכלל הרי חג הסוכות נקרא "זמן שמחתינו", שאין עוד שמחה כשמחת בית השואבה, שאמרו חכמינו הקדושים (סוכה נ"א.) מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, ואמרו (בראשית רבה פרשה ע' סימן ח') למה היו קוראים אותו בית השואבה? שמשם היו שואבים רוח הקודש; כי מרוב שמחה שעם ישראל היו כל כך שמחים ועליזים, על ידי זה זכו להיות דבוקים בו יתברך, והרגע שאדם דבוק באין סוף ברוך הוא, וכל מח מחשבתו זה רק הקדוש ברוך הוא, על ידי זה הוא זוכה לרוח הקודש, ולכן דייקא עכשיו לפני החג עלינו כבר להרגיל את עצמינו להיות בשמחה עצומה מאד מאד, ולא להתבלבל משום דבר בעולם, אלא לשמוח עם המצוות שאנחנו עכשיו מקיימים, בניית סוכה, וקניית ד' מינים וכו' וכו', ועל ידי זה עלינו רק להיות בשמחה, ואמר רביז"ל (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה זה סימן שלבו שלם עם אלקיו, והרגע שאדם בשמחה אזי קונה לעצמו מדת הסבלנות, ואינו עצבני על ילדיו או על אשתו וכו', כי השמחה מרחבת את הדעת בין בגשמי בין ברוחני, והשמחה מביא לאדם פרנסה בשפע, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומר לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון רק להיות בשמחה, ואם תאמר במה יש לי לשמוח? הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, יפתח לך כל צינורי השפע והפרנסה.
|
||
|
בעזה"י יום ג' מחרת יום הכיפורים שם השם [ו'] ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך להתחזק ביתר שאת ביתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא אשר כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, אנשים חושבים שצריכים לדבר שעות על גבי שעות, ולכן הם מתרשלים מתפלה ומדיבורים לדבר ולהתפלל אל הקדוש ברוך הוא, אבל אם היית יודע איזה רעש בשמים עושה כל דיבור ודיבור שאדם אומר להקדוש ברוך הוא, ומספר לו את כאב לבו כל מה שעובר עליו, ומבקש ממנו יתברך בתמימות ובפשיטות כל דבר מה שהוא צריך, לא היית מפסיק מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, וזה היה הנהגה כללית של רביז"ל שהורה לאנשי שלומינו היקרים ואמר (שיחות הר"ן סימן קפ"ה) שבדבר זה צריך כל אחד מאנשי שלומינו להיות חזקים, היינו להתבודד בכל יום עמו יתברך, ולהשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך בלי שום חכמות והשכלות כלל, וזה בונה לאדם את האמונה בו יתברך, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם, 'שמלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה. ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה; ולכן אשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ובפרט עכשיו לפני "חג זמן שמחתינו", עלינו לבקש הרבה ממנו יתברך שנזכה להיות רק שמחים ועליזים שעל ידי זה נקנה לעצמינו את המדה היקרה של סבלנות, שאין מדה יותר חשובה מזה, כי מי שזוכה למדת הסבלנות, הוא עובר את זה העולם בקלות מאד, ושום דבר לא יכול לשבור אותו, ולכן אשרי אדם שקונה לעצמו את מדת הסבלנות שזה עיקר גדול בהחיים, וזה המתנה הכי יפה שאדם צריך להגיע אל זה, כי החיים מלאים קשיים ונדמים כים הסוער וכו' וכו', ומי המצליח בחייו? זה רק הסבלן! ואמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במדת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד.
|
||
|
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] ה'תשע"ד שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד יען שעכשיו נכנסים ימי סוכות הקדושים, עלינו לשמוח מאד מאד בכלליות החג, וכן לעשות בכל לילה שמחת בית השואבה, שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ע' סימן ח') למה היו קוראים אותו בית השואבה? שמשם היו שואבים רוח הקודש; כי מרוב שמחה שעם ישראל היו כל כך שמחים ועליזים, על ידי זה זכו להיות דבוקים בו יתברך, והרגע שאדם דבוק באין סוף ברוך הוא, וכל מח מחשבתו זה רק הקדוש ברוך הוא, על ידי זה הוא זוכה לרוח הקודש, כי באמת אדם צריך תמיד להחדיר בעצמו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל אלקות גמור הוא, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, ואי אפשר להגיע אל זה אלא על ידי שמחה, כי גם הנביאים ששרה עליהם רוח טהרה רוח נבואה שהרגישו על עצמם תמיד רוח אלקי, היה לפניהם תוף ונבל וכינור, כמו שכתוב (שמואל א' י' ה') "ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נבל ותוף וחליל וכינור והמה מתנבאים", כי אי אפשר להגיע לשלימות הדביקות ביטול אל האין סוף ברוך הוא, אלא על ידי תוקף השמחה, ולכן רציתי מאד שכל לילה תעשו שמחת בית השואבה, מלבד שתשמרו על הילדים שלכם שלא יעשו חס ושלום שום היזקות, ואתם צריכים לדעת כי לשמור על הילדים זה מעיקר מצות החינוך, וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל שאצלו עבודת חינוך הילדים חשוב כמו עבודת חצות שלו, ורביז"ל אמר (ספר המידות אות בנים סימן ס"ד) צריך ללמד את התינוק דרך ארץ מנעוריו; ולכן שכל אחד ואחד ישמור על הילדים שלו.
|
||
|
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהגענו ליום הזה לזכות לקיים מצוות סוכה וד' מינים, שזה המצוה הכי יפה שרק יכול להיות, שאנו זוכים להכנס בצילא דמהימנותא צל האמונה, ומתענגים מזיו השכינה, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא פרק כ"ח) כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מסיך עליו מן המזיקים שלא יזיקו אותו; ולכן עלינו רק לשמוח כל ימי חג הסוכות, כי זה נקרא "זמן שמחתינו", כי אין עוד שמחה כזו כשמחת האמונה, שאנחנו מאמינים בו יתברך שהוא מסכך עלינו ושומר עלינו מכל מיני מזיקים ומשחיתים, ולכן אני מאד מבקש אותך שתקבל על עצמך להיות רק בשמחה כל ימי חג הסוכות, ותקנה לעצמך מדת הסבלנות לסבול כל מה שעובר עליך, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, כי מי שתמיד שמח הרי הוא סבלן מאד מאד גדול, כי הוא צוחק מהכל, ורואה שכל העולם הזה לא שווה לתת אפילו אנחה אחת עליה וכו', ולכן למה צריכים להיות עצבני וכעסן וממורמר ומדוכא וכו' וכו', וכבר אמר החכם "אין דבר שמחסר מן הרעה כמו הסבל", כי הסבלן הוא המנצח בכל תחום, ואמר החכם "הסבל מעלה גדולה, והיא תחבולה למי שאין לו תחבולה", ולכן תראה להתאזר במדת הסבלנות הן לגבי ילדיך, והן לגבי אשתך, ואז תהיה המוצלח הכי גדול בעולם, וזה עיקר גבורת הגיבור להתאזר במדת הסבלנות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ד') איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", רואים מפסוק זה שמדבר מסבלנות שזה עיקר הגבורה, שיכול לכבוש את יצרו של כעס, שלא יכעס יותר, כי הסבלן הוא המנצח תמיד, וכל זה אנחנו זוכים בחג הסוכות, שאנחנו מסובבים עם האמונה הקדושה, שהקדוש ברוך הוא מסבב ומסכך עלינו, ואין עוד שמחה כשמחה זו שאדם יודע שהקדוש ברוך הוא מסכך עליו, ולכן אל תהיה בטלן, תצא מעצמך ותקבל על עצמך פעם ולתמיד להיות רק בשמחה עצומה כל ימי חג הסוכות, ושיהיה לך סבלנות בבית, ועל ידי זה תהיה הכי מאושר בעולם, ולא בחינם שרביז"ל כל כך הרבה דיבר איתנו מענין שמחה, כי להגיע לשמחה זה הדבר הכי קשה שרק יכול להיות, ולכן תיקח את עצמך בידיך ותעשה התחלה חדשה מחג הסוכות הזה להיות רק שש ושמח תמיד, ועל ידי זה תזכה להצליח בדרכך, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח, ורואים בני אדם מסתובבים ממורמרים ומדוכאים ושבורים ורצוצים וכו' וכו', וחושבים שזה יעזור להם לצאת מהבעיות שלהם, והם לא יודעים שבזה מסתבכים יותר ויותר, ולכן אין עצה אחרת להנצל מכל הצרות אלא להכנס בהסוכה הקדושה שהוא צל האמונה, שזה מציל את האדם מכל מיני צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, ונמשך עליו שמחה עצומה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא אמור) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בעולם הזה אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי את גמולי שגמלתי עמכם, שנאמר (ויקרא כ"ג מ"ב) "בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי" וגו', ואני מעלה עליכם כאילו אתם גומלים לפני, אבל לעתיד לבא אני אופיע במלכותי ואני מגן עליכם כסוכה, שנאמר (ישעיה ד') "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב", אשרי האדם שזוכה להכניס את הדברים האלו בתוך לבו, ומקיימם בתמימות ובפשיטות גמור, שאז אל רב טוב הצפון יזכה.
|
||
|
בעזה"י יום ג' ד' דחול המועד סוכות כ' תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב", הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד דעו לכם שהלילה הוא הזמן הכי קריטי בשנה, כי כך מובא בזוהר (צו ל"ב.) בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא, ומסתיימי דינין, ואסתים לישנא בישא מעלמא; ביום הזה הושענא רבה כל הפתקאות יוצאות והמקטרג מסיים את קטרוגיו וכו', זאת אומרת מה שכתבו על האדם בראש השנה מה שיקרה איתו בכל השנה לטוב או להיפך וכו' וכו', וחתמו על זה ביום הכיפורים וכו', דעו לכם כי ביום הושענא רבה כבר השלוחים יוצאים עם הפתקאות, אבל בלילה זה יכולים עוד לפעול לקרוע את הפתק ולהתעקש אני רוצה פתק חדש אם כתבו עלי פתק שלא מקובל עלי וכו', ולכן הלילה זה לילה קריטי מאד מאד, ואסור לקחת את זה בקלות, כי כל הגורל של האדם על כל השנה הבא עלינו תלוי בהושענא רבה, ולכן בלילה הזה קוראים את כל משנה תורה, היינו חומש דברים, ואצלינו נוהגים שאחד או שתים או שלוש קוראים את כל ספר דברים, וכולם אומרים איתו בלחש, וכך זה הולך מהר, כי אם אדם צריך להגיד את זה לבד, זה יקח לו כמה שעות, וכן ירדם באמצע וכו', ולכן אצל החסידים המנהג שבעל קורא, קורא בקול את הפרשה וכולם אומרים אחריו בלחש, ואם קשה לבעל קורא אחד אז לוקחים כמה בעלי קורא, וזה לא לוקח יותר משעה וחצי, אבל התיקונים שזה מתקן למעלה בשמים אי אפשר לתאר ולשער כלל, ואם אפשר לגמור אחר כך את כל ספר תהלים, מה טוב ומה נעים, ועל כל פנים לומר את העשרה מזמורי תהלים שהם ה"תיקון הכללי" שזה כלול מכל התהלים, והעיקר להתבודד להקדוש ברוך הוא לבקש רחמי שמים על עצמינו שנזכה כבר לשנה טובה ומתוקה, שיהיה שנה סוף לכל צרותינו ותחילה וראש לפדיון נפשינו, ונזכה לפרנסה בניקל, ואושר ומנוחה וישוב הדעת, ולכן אני מאד מבקש את כל אנשי שלומינו אל תהיו בטלנים בלילה הזו, תראו להתבודד אל הקדוש ברוך הוא, אשר הדיבורים שמדברים אליו יתברך זה עושה רושם גדול בשמים, ויכולים לקרוע את הפתק אם חס ושלום נגזר על מישהו איזה גזירה רעה וכו', עכשיו בהושענא רבה הוא הזמן עם דמעות לשנות את הפתק להתעקש אני רוצה פתק חדש.
|
||
|
בעזה"י יום ג' ד' דחול המועד סוכות כ' תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י באתי לעורר אותך מאד שתזכור שהיום בלילה זה הושענא רבה, ועלינו לבכות ולהתחנן על נפשינו, כי למחרת השלוחים יוצאים עם הפתקים, כמובא בזוהר (צו ל"ב.) בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא, ומסתיימי דינין, ואסתים לישנא בישא מעלמא; ביום הזה הושענא רבה כל הפתקאות יוצאות והמקטרג מסיים את קטרוגיו וכו', זאת אומרת מה שכתבו על האדם בראש השנה מה שיקרה איתו בכל השנה לטוב או להיפך וכו' וכו', וחתמו על זה ביום הכיפורים, ביום הושענא רבה כבר השלוחים יוצאים עם הפתקאות, אבל בלילה זה יכולים עוד לפעול לקרוע את הפתק ולהתעקש אני רוצה פתק חדש וכו', וכן הוא בזוהר (תרומה קמ"ב.) בליליא בתראה דחגא, דקא נפקן פתקין מבי מלכא, וההוא צל אעדיאו מבני גריעו דהאי עלמא וכו', בלילה האחרונה של חג הסוכות שהוא הושענא רבה, אז יוצאים הפתקים מבית המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ואם נגזר על האדם שימות נעלם ממנו הצל וכו' וכו', ולכן אז הוא זמן שיכולים עדיין לעצור את השלוחים עם הפתקים, ולהתעקש שאני רוצה פתק חדש וכו', כי הלילה הזה הוא עת רצון גדול בשמים, ולכן אל תהיה בטלן, דע לך שבלילה זו ליל הושענא רבה אתה יכול לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שאתה רק צריך, ותנצל את הלילה הזה בשיחה בינו לבין קונו, לדבר הרבה עמו יתברך, ולבקש רחמים על עצמך שיחוס וירחם עליך אם נגזר עליך איזה גזירה רעה, הלילה אתה יכול לבטל את זה, ולכן הלילה הזה שיהיה אצלך קדוש קדשים, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות חול המועד הלכה ד' אות ו') שדייקא עכשיו בהושענא רבה שאז עוסקים בערבי נחל לתקן את כל פושעי ישראל. ואז עוסקים במשנה תורה וכו', עיין שם, היינו שבליל זה קוראים את משנה תורה (כל חומש דברים), ואצלינו נוהגים שאחד או שתים או שלוש קוראים את כל ספר דברים, וכולם אומרים איתו בלחש, וכך זה הולך מהר, ואחר כך צריכים הרבה להתבודד להקדוש ברוך הוא, ואשרי מי שזוכה לסיים כל ספר תהלים, כי צריכים רחמים מרובים שנזכה לגמר חתימה טובה, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תנצל את הלילה הזה בטוב ובנעימים, היינו אחר ששמעת את כל ספר משנה תורה, תראה להשתדל לומר תהלים, ולהתבודד עמו יתברך, ואם תוכל להיות ער כל הלילה מה טוב ומה נעים וכו', אבל על כל פנים לא לבלות את הזמן בהבל ובריק, ומכל שכן עם מחלוקת בבית חס ושלום, כי הלילה זה הסוף של שליחות הפתקים, ולכן יכולים עדיין לשנות את הכל אם יהיה עקשן גדול מאד, ולכן תשמור הלילה הזה מאד מאד לא לדבר דברים בטלים, כי דנים אותך כפי הדיבורים שלך, ולכן שמור מאד מאד, וזה סופית, הלילה ליל הושענא רבה נגמר התיקונים של ראש השנה ויום הכיפורים, ולכן מאחר שעבר עליך כבר בחיים כל כך הרבה צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', חלישות הדעת עניות ודחקות וכו', צמצומים ובלבולים וכו', מי יודע מה נגזר עליך על השנה הזאת? ולכן הלילה תתבודד להקדוש ברוך הוא ותבכה בבכיות עצומות אליו יתברך שיחוס וירחם עליך ויאמר כבר סוף לצרותיך, ואל תיקח את זה בקלות, כי יום הושענא רבה קובע.
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ה תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שנכנס בנו ראש השנה, יום הכיפורים, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, ועלינו לעשות התחלה חדשה לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, שיהיה שנה ארוכה מאד, כי תהלה לאל השנה זה שנת העיבור, ויש לנו עוד חודש בשנה הזו לחטוף טוב אמיתי ונצחי.
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר נח כ"ו תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי שמחזק ומעודד ומשמח אותנו בכל יום, ומקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא, העיקר מה שאנחנו צריכים הוא להטות אוזן קשבת אליו, ולא להטעות את עצמינו, כמו שאמר לנו (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, יכולים לעבור את זה העולם שבעים שמונים שנה וחי בעולם הדמיון לגמרי וכו', ואינו תופס שבין כך עוברים עליו ימיו ושנותיו ומאומה אין בידו וכו', ואחר כך זה כבר מאוחר, ולכן אמר לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה, כי יש בני אדם שישנים את ימיהם, והלביש את זה במאמרו של חוני המעגל שאמר (תענית כ"ג.) "מי איכא דניים שבעין שנין", איך אדם יכול לישון את השבעים שנה שלו? ובשביל זה הצדיק מעורר אותנו מהשינה, ועל ידי זה פותח לנו את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר בכל יום אל הקדוש ברוך הוא, שאז על ידי זה יזכה לזכך את מח מחשבתו, ויצא מכל הדמיונות שלו וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ה) צריך אדם לצאת מהמדמה ולבוא אל השכל, כי בזה העולם יכולים להטעות את עצמו מאד מאד, ולחשוב שהגיע כבר לאיזה דרגא וכו' וכו', ועדיין הוא נמצא בדמיון גדול מאד מאד וכו' וכו', ולכן העיקר להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה בחינת משפט (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ב' וסימן ט"ו) שאדם צריך לשפוט את עצמו תמיד איך עובר עליו היום? ואמרו אנשי שלומינו בשם מוהרנ"ת ז"ל שעיקר הספר מוסר של האדם זה יום האתמול, שזה פירוש (בראשית ל"א מ"ב) "ויוכח אמש", אדם צריך רק להסתכל על יום האתמול, ואז יראה איך עבר עליו היום? ויתחיל להתבייש מעצמו וכו', כל היום הסתובב בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו' וכו', האם זה עזר לו? לא התפלל במנין את השלוש תפלות, האם זה הביא אותו לאיזה מקום? וכן הלאה והלאה וכו' וכו', ולכן כל מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, יש לו ישוב הדעת אחרת, ואפילו שעשה כבר מה שעשה וכו', ועבר מה שעבר וכו', עיקר התשובה הוא וידוי דברים להתוודות להקדוש ברוך הוא ויקבל על עצמו לא לחזור אל השטויות שעשה וכו', וידבר עמו יתברך עד כדי כך שיתברר לו בבירור אמת שאין לו אף אחד בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, שזה מה שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה, ולכן אני מאד מבקש אותך שתעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה, כי הס"מ עובד על כל אדם כל כך חזק להפילו בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו', רק על ידי הדמיונות שמכניס בו וכו' וכו', כל אחד כפי בחינתו וענינו, ולכן אתה מוכרח לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, והרגע שתהיה בשמחה, זה ירחיב לך את הדעת לגמרי, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר.
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר נח כ"ז תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ואל תיתן שהס"מ ישבור אותך, כי תהילה לאל יש לנו רבי גדול מאד שהוא לא נותן לנו מנוח לרגע, ומחזק ומעודד ומשמח אותנו, ומקרב אותנו אל הקדוש ברוך הוא, אנחנו רק צריכים לזרוק את השכל המדומה שלנו ולציית אותו, כמו שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ולכן אם רביז"ל שם את הדגש העיקר לדבר אל הקדוש ברוך הוא, עלינו לקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, ומי שלא יכול לדבר רק כמה דיבורים, גם כן טוב, כי אין לתאר ואין לשער את מעלת האדם שזוכה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שהדיבורים האלו עושים רעש בכל העולמות כולם, ואם בן אדם היה יודע מה זה לדבר אל הקדוש ברוך הוא אפילו כמה מילים כמה דיבורים וכו' וכו', לא היה מפסיק מלדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכל זמן שאדם מלובש בגוף גשמי וחומרי הוא לא יודע מה התפלה פועלת למעלה בכל העולמות וכו', ויבוא יום שנצא מזה העולם וכו', ואז נתחרט היינו יכולים לדבר כל כך הרבה עם הקדוש ברוך הוא, ולהשיח ולספר לפניו יתברך את כל אשר עובר עלינו, כל הצרות והמרירות וההרפתקאות וכו' וכו', ומובא בזוהר (בא מ"א.) כשאדם מתוודה להקדוש ברוך הוא ומספר לו כל מה שעובר עליו, על ידי זה מוריד מעצמו את כל הדינים והעונשים וכו', כי כשבא הס"מ שהוא המלאך המוות שהוא המקטרג, ומתחיל לקטרג על האדם הזה, ומפרט את חטאיו ועוונותיו המרובים, אומר לו הקדוש ברוך הוא לך לך אני יודע כבר את הכל וכו', רואים מזה את גודל הענין לספר תיכף ומיד להקדוש ברוך הוא כשעובר עליו איזה משבר גשמי ומכל שכן רוחני, כי הרגע שאדם מספר להקדוש ברוך הוא מוריד מעצמו את כל הדינים, ולא בחינם שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט"ו) שעל ידי משפט שיחה בינו לבין קונו, הוא מוריד מעצמו את כל הדינים, כמאמרם ז"ל (ספרי שופטים) כשיש דין למטה אין דין למעלה; וכן מובא בזוהר (פנחס רל"א.) מאן דמפרש חוביה בי דינא בדילין מיניה בגין דבר נש קריב לגרמיה ולא אתדן על פומיה ותו לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא מומא דבר נש יקדים ויימא ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר. כדין קודשא בריך הוא מחיל ליה הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח י"ג) "ומודה ועוזב ירוחם"; [מי שמפרש את חטאיו לפניו יתברך, היינו שמתוודה על חטאיו, עוזבים אותו בית דין של מעלה ואין דנים אותו וכו', ומה גם כשבא המקטרג לקטרג עליו, הקדוש ברוך הוא שולחו מעל פניו וכו'], וזה המעלה של אדם שזוכה תמיד להתבודד להקדוש ברוך הוא, ולפרש את כל שיחתו אליו יתברך, ולכן עליך לזכור שאתה מקורב אל רבי כזה שלא עוזב אותנו, יום יום שעה שעה מעורר אותנו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולמה שלא נקיים את דבריו הקדושים? הרי רק זה יציל אותנו הן בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא, כי אין לתאר ואין לשער מה זה שבשר ודם טיפה סרוחה וכו', בא אל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומשיח ומספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך.
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר נח כ"ח תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם רק להתחזק על כל פרט ופרט מה שרביז"ל ביקש אותנו, היינו על ענין התבודדות הפליג מאד מאד רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תל"ח) והיה מרבה לדבר עמנו מענין מעלת ההתבודדות, והיה מפליג מאד בשבח מעלת גדולת הנהגה זו לדבר עמו יתברך, ולהשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך, ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו כי אם שעה אחת ביום, כי אי אפשר להכביד עליהם יותר. אבל באמת היו צריכים שיהיה להם כל היום התבודדות; ובאמת מה שייך שיהיה לאדם כל היום התבודדות? הרי את השלוש תפלות הקבועות שחרית מנחה ערבית מוכרחים להתפלל, לאכול ולברך לפניה ולאחריה צריכים, וללמוד כל יום תורה מוכרחים, וכן לעסוק במשא ומתן גם כן צריכים, ואם כן איך שייך להתבודד כל היום? אלא רביז"ל רוצה להחדיר בנו שנדע בידיעה ברורה ומזוככת אשר אין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ולכן מהרגע שאדם פותח את העינים בעת שנתעורר מהשינה וכו', עד הרגע שסוגר את העינים בעת שהולך לישון וכו', שידבר עמו יתברך, כי כשמבורר לאדם ידיעה ברורה אשר אין בלעדו יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, אזי הוא תמיד ידבר עמו יתברך, ובין כך הוא מתפלל את השלוש תפלות הקבועות שחרית מנחה ערבית, וגם אז הוא משלב בתוך נוסח התפלה שיחה בינו לבין קונו וכו' וכו', וכן בשעה שאוכל מדבר עמו יתברך, וכן בשעה שעוסק במשא ומתן הוא מדבר עמו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ה) שהלימוד שלומד תורה בחינת שינה שנותן נייחא להמוחין מהדביקות, וכן משא ומתן הוא בחינת שינה שנותן נייחא להמוחין מהדביקות, עיין שם, והכלל שרביז"ל רצה שכל היום נדבר עמו יתברך, אך היות שלא כל אחד מחזיק במדריגה זו שיהיה לפני עיניו אשר אין בלעדו יתברך כלל, לזאת כדאי לייחד לעצמו איזה שעה ביום או בלילה, ואז לבוא לדבר עמו יתברך, אשר אין למעלה מעבודה הקדושה הזו, להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בתמימות ובפשיטות גמור, ולחזור בתשובה שלימה, אבל העיקר השלימות שבכל עת מצוא ידבר עמו יתברך, אשר אין למעלה מזה, היינו בזה שאדם מדבר אפילו כמה דקות עמו יתברך בכל שעה, בזה הוא מקשר את עצמו אליו יתברך, ולכן אל תהיה בטלן, תציית את רביז"ל ותדבר עם הקדוש ברוך הוא בכל יום, שדבר זה ינקה אותך מבית ומבחוץ, ועל כולם תהיה חזק מאד מאד להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, שעל ידי זה יומשך עליך השגחתו הפרטי פרטיית, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שיש לנו רבי כזה שלא נותן לנו מנוח אפילו יום אחד, ומחזק ומשמח אותנו, ומדריך אותנו לדבר אל הקדוש ברוך הוא.
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר נח כ"ט תשרי ה'תשע"ד שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך רביז"ל הזהירנו מאד מאד לגלות ולפרסם את הענין שלו בעולם, ואמר (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש, (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ומאד מאד הזהירנו לדבר עם אנשים ולגלות ולפרסם את אמתת מציאותו יתברך, ולקרבם אליו יתברך, ובפירוש גילה לנו (חיי מוהר"ן סימן תקמ"ג) שעלינו להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך, ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חולין בעסקי העולם, אולי יצמח ויתגלגל מזה דיבורים שיעוררו אותם להשם יתברך, ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנוס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד, מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים כשידבר עמהם ויחזור וידבר, אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך, אשר אין דבר גדול מזה וכו', וקרא את אנשי שלומינו שלא רוצים לעשות בזה עצים יבשים שלא מוציאים פירות וכו', וביזה אותם מאד וכו', עיין שם.
|
