להרגיל עצמו בקריאת תהילים ותיקון הכללי שמסוגל לתשובה:
מכתבך היקר קבלתי, ושמחתי כעל כל הון, שהנך מתמיד בתורה הקדושה, ועוסק בעבודת השם יתברך על-פי דרכו של רבנו, הנחל נובע מקור חוכמה, זכותו יגן עלינו, חזק ואמץ, ואל תיפול בדעתך משום דבר שבעולם, כי זה חלקך לנצח נצחים, ותרגיל עצמך לומר בכל יום תהלים, שמסגל מאוד לתשובה, כמו שאמר רבנו ז"ל (בלקוטי-מוהר"ן, חלק ב', סימן עג), עין שם; ומי יתן שנזכה לומר על-כל-פנים בכל יום, "יום" של תהלים, מלבד ה"תיקון הכללי" שצריכים לומר בכל יום עם התפלה הקדושה דייקא, והשם יתברך יזכנו להיות מהכת של הבעל תפלה הנורא והנשגב, שעסקה בתפלה, ועל-ידי-זה תהיה הגאלה במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון!
אשר בנחל חלק א מכתב כא'
יש לי זמן מוגבל ללימוד תורה, כיצד לחלק את הזמן בין הלימודים?
מאת אלגד:
לכבוד הצדיק מיבנאל מוהרא"ש שליט"א, שלום רב! יש לי זמן מוגבל ללימוד תורה. איך לחלק נכון את כמות הזמן בין לימוד בספרי רבינו ורבי נתן, לבין לימוד בשולחן ערוך, רמב"ם וגמרא וכו' וכו'? מה צריך להיות היחס בין כל דבר ודבר? מתפלל לרפואתך בעזרת השם יתברך. תודה רבה.
בעזה"י יום ד' לסדר ראה כ"ז אב ה'תשע"ב
שלום וברכה אל אלגד נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
פעם בא אדם אחד אל הצדיק הקדוש ראש בעלי המוסר רבי ישראל סלנטר זי"ע, ושאל אותו אני מאד מאד טרוד רוב היום ורוב הלילה בעסקים מסובכים וכו', ואין לי רק רבע שעה עד חצי שעה ביום ללמוד, מה עלי יותר ללמוד, מוסר או הלכה? ענה ואמר לו הצדיק תלמד מוסר, ואז יתוודע לך שיש לך יותר זמן מרבע שעה או חצי שעה וכו'.
וידוע מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) לאדם אחד שהתנצל לפניו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל אף על פי כן ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום, ואמר, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא.
ולכן תראה ללמוד בכל יום קצת מקרא מפרשת השבוע, פרק משניות, ודף גמרא בסדרת הדף היומי, והלכה בשולחן ערוך, וקצת לקוטי מוהר"ן כסדרן, וקצת לקוטי הלכות כסדרן וכו' וכו', וכך במשך הזמן תזכה ללמוד בכל יום יותר ויותר וכו', העיקר להיות מסודר עם הזמן, כי כשיש לאדם סדר הוא יכול להספיק הרבה מאד.
ולכן אל תתייאש, רק תתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ותהיה תמיד שש ושמח על נועם חלקיך, על אשר בנחל שם חלקיך וגורליך, וזכור תזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה נ"ט סימן ב') על הפסוק (משלי ל"א) "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" עוז והדר לבושה של תורה, ותשחק ליום אחרון, אימתי היא שוחקת מתן שכרה לעתיד לבא; וכן אמרו (שמות רבה פרשה נ"ב סימן ג') אימתי התורה משחקת למי שהוא עמל בה ליום אחרון הוי 'ותשחק ליום אחרון'; כי אז ביום אחרון של האדם שלמד כל יום תורה, אפילו שעבר עליו מה שעבר, הוא שוחק מכל העולם כולו.
ולכן תקבע לעצמך שיעורים קטנים בכל יום מכל לימוד מקרא משנה גמרא שולחן ערוך לקוטי מוהר"ן ולקוטי הלכות, ולאט לאט תצליח בדרכך, וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי י"ג י"א) "הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה", אם אדם רוצה בפעם אחת ללמוד הרבה, הוא לא ילמד כלום, כמו שאדם רוצה להיות עשיר בפעם אחת, לא יהיה לו אגורה שחוקה, מה שאין כן כשלומד בכל יום קצת שזה קובץ על יד ירבה, שיזכה להגיע להרבה טובות בגשמיות וברוחניות, כי אי אפשר ללמוד את כל התורה ביום אחד, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד והתאנה נלקטה מעט מעט וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; וכן אמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי למה הדבר דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפש אומר מי יוכל להביאו ופיקח אומר לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו, כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה.
הקדוש ברוך הוא יעזור שתזכה לקיים את זה, ותהיה הכי מאושר בחייך.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
מה המעלה של לימוד תורה בלילה אחר חצות?
שאלה:
מאת אילן:
מה המעלה של לימוד תורה בלילה אחר חצות?
תשובה:
בעזה"י יום ב' לסדר צו ז' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל אילן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
כמעט שאין פרשה בזוהר הקדוש שלא מפליג שם בלימוד תורה אחר חצות, שאז כולם ישנים והשכינה נמצאת כאן בעולם וחוט של חסד נמשך עליו, (עיין זוהר חדש לך לך ל') אין לך שבכל לילה ולילה שאינו אוחז מט"ט שר הפנים כל נשמתם של תלמידי חכמים העוסקים בתורה לשמה, ומראה אותן לפני הקדוש ברוך הוא וכן מובא בזוהר (לך לך ע"ז) כשהצדיקים קמים בחצות ועוסקים בתורה הקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים שבגן עדן שומעים לקולם עיין שם.
אשרי אדם שזוכה ללכת לישון מוקדם וקם בחצות לילה ומקונן אז על חורבן בית המקדש וצרות וגלות ישראל וכו', ואחר כך יושב ללמוד תורה שאז הוא הזמן הכי נכון, כי הכל שקט והמוח מיושב ויכולים לזכות אז לדברים עליונים מאד, כי אף אחד לא מפריע לו אז, והקליפות והרוחות וכו' לא שולטות אז בעולם, ולכן הוא דבר גדול מאד ללמוד אז תורה הקדושה, ולהשלים את עצמו, ולהעלות את נשמתו ברום המעלות וכו', אשרי מי שוזכה לקיים את זה.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
אין שמחה אלא תורה: לימוד על פי סדר דרך הלימוד של רבי נחמן מברסלב זיע"א:
יש לי בכל יום סדר גדוש ללימוד תורה. האם עליי להוסיף עוד סדר גמרא בגירסא?
שאלה:
מאת אסף:
שלום לכבוד הרב שליט״א. אנחנו מייחלים ומתפללים לשלום הרב ולרפואתו.
אני תלמיד ישיבה, ויש לי בכל יום סדר קבוע – דף וחצי גמרא בבקיאות, שלוש שעות גמרא בעיון, ועוד עמוד במסכת שבת. בנוסף, אני זוכה ללמוד בכל יום שני פרקים בנביא, חמישה סימנים בספרי רביז"ל, שניים מקרא ואחד תרגום, קצת זוהר, שני סימנים בשולחן ערוך ביחד עם המשנה ברורה, ובזמן הנותר אני חוזר על הגמרות שלמדתי.
אני יודע שהרב אומר שצריכים לגרוס הרבה גמרא, אך לי זה קשה. האם סדר הלימוד שלי מספיק, או שעליי להתעקש ולהוסיף עוד סדר גמרא בגירסא?
בעזה"י יום ב' לסדר בשלח ה' שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אסף נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אשריך ואשרי חלקך שאתה לומד כל כך הרבה תורה, ואני מאד מתפלא על סדר הלימוד שלך, מי יתן שתמשיך להתמיד בתורה כמו שאתה מתמיד, כי אין טוב אלא תורה, ומובא (זוהר הקדמה י"א.) תא חזי, כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא, וכמה הוא עלאה על כלא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מעלאי ומתתאי, ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא, בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי ויליף מיניה בכל יומא, דהא אורייתא תוליף לבר נש למיזל בארח קשוט, תוליף ליה עיטא היך יתוב קמי מאריה לבטלא ההיא גזרה, דאפילו אתגזר עליה דלא יתבטל האי גזרה, מיד אתבטל ואסתלק מניה, ולא שריא עליה דבר נש בהאי עלמא, ובגין כך בעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילי ולא יתעדי מינה, הדא הוא דכתיב (יהושע א' ח') "והגית בו יומם ולילה", ואי אתעדי מינה דאורייתא, או אתפרש מינה, כאלו אתפרש מאילנא דחיי [בוא וראה כמה חזקים הם אלו שלומדים תורה, וכמה זה עולה על הכל, כי כל מי שלומד תורה, הוא לא מפחד לא מהעליונים ולא מהתחתונים, ולא מפחד משום דברים רעים שיש בעולם, מפני שהוא קשור באילן החיים, ולומד את התורה הקדושה, שמלמדת את האדם איך ללכת בדרך הנכונה, ומלמדת את האדם עצות טובות איך לשוב להקדוש ברוך הוא. ואפילו שנגזרה עליו גזירה, על ידי לימוד תורה כבר מתבטלים כל הגזרי דינים מעליו. ולכן צריך כל אדם להשתדל ללמוד תורה ביום ובלילה, ולא להפרד ממנה, ואם פורש מן התורה, כאילו הוא פורש מאילן החיים].
הקדוש ברוך הוא יעזור לך שתתמיד גם בלימוד משניות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וצריך שתדע שלימוד משניות מנקה את הנשמה מכל החלודה שנדבקה בה על ידי עוונותיו המרובים, יעזור הקדוש ברוך הוא שתמשיך להתמיד בלימוד התורה הקדושה, כי זה חלקינו לנצח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
אני רוצה ללמוד תורה בלי לעבוד, אבל איך אתפרנס?
שאלה:
מאת אורן:
לכבוד הצדיק. אני רוצה ללמוד תורה ולא לעבוד, אבל איך אני אתפרנס?
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר בהעלותך י"ג סיון ה'תשע"ב
שלום וברכה אל אורן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון.
הרי שלך לפניך שצריכים את שניהם ומצינו אפילו תנאים ואמוראים עסקו בעסק וכו', זה היה סנדלר זה היה נגר זה היה צבעי וכו' וכו', ואף אחד לא התבייש מהעבודה שלו וכו'. ומובא (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שאמר שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת השם, ולכן לך תמצא לך עבודה ותתפרנס בכבוד וכך תוכל ללמוד תורה בהמדה גדולה מאד כי יכולים לעשות את שניהם.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
מהו "סדר דרך הלימוד"? איך ומה ללמוד?
שאלה:
מאת חיים:
אני לומד בישיבה טובה מאד, ולומדים אצלנו בעיון גדול. נתקלתי בקונטרס שלכם שמדבר על דרך הלימוד של ברסלב אך לא הבנתי למעשה איך ומה ללמוד. תוכלו להסביר לי בבקשה?
תשובה:
בעזה"י מוצאי שבת קודש לסדר חוקת י' תמוז ה'תשע"ב
שלום וברכה אל חיים נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם, ויניח אותו הענין, וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השניה והשלישית כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.
ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה. ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.
ופעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו. וכן פעם אחר פעם.
והנה זה שיחה בשיחות הר"ן, ועל זה בנוי קונטרס נפלא מאד בשם "סדר דרך הלימוד של רביז"ל", והענין הוא פשוט מאד, מי שרוצה להודות על האמת, בוודאי טוב מאד ללמוד שיעור בגמרא בעיון, ועיקר העיון ללמוד על כל קטע מהגמרא רש"י ותוספות גם עם הרמב"ם טור ושולחן ערוך המצויינים בעין משפט, כדי לברר לעצמו את הלכה, כי תכלית לימוד עיון הוא להוציא לעצמו את ההלכה מהמקור, ובדרך זה יתחדש לו המון חידושים הן בדברי הרמב"ם, והן בדברי הטור והבית יוסף והב"ח, והן בדברי השולחן ערוך ונושאי כליו, ואין עוד יותר טעם עונג מללמוד שיעור אחד בדרך זה, וזה השיעור לימוד בעיון כדי ללמוד אליבא דהלכתא.
אבל לא כל אחד מסוגל ללמוד שיעור כזה כל היום, ובפרט עם כל המפרשים, ולכן כדאי ללמוד שיעור אחד בעיון, כדי להוציא לעצמו את ההלכה מהגמרא ומהפוסקים וכו', אבל שאר הזמן כדאי ללמוד כמו שהורנו רביז"ל, לגרוס המון פרקים משניות בדרך בקיאות, והמון דפים גמרא בדרך בקיאות, וכן ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, ולהשתדל ללמוד את המדרש רבה ומדרש תנחומא מפרשת השבוע, וכן עוד המון לימודים, ואם לומדים בסדר דרך הלימוד של רביז"ל, יכולים להספיק המון, וגם לעיין בספרי שאלות ותשובות, ועוד המון ספרי חסידות ומוסר וכו' וכו', ויותר מזה אין מה להסביר כי הכל פשוט, מי שרוצה להודות על האמת.
העיקר צריכים לשמור מאד מאד לא להטעות את עצמו, כי בזה העולם יכולים להטעות את עצמו ביותר, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, ורואים בחוש שעובר יום אחר יום, ומחמת שאין לבחור או לאברך תפיסה קלה וכו', על ידי זה הוא מונע את עצמו מללמוד גמרא ותורה, בין כך עובר לו שבוע אחר שבוע חודש אחר חודש, ואפילו שנה אחר שנה, ולא פותח לא משניות ולא גמרא ולא שולחן ערוך.
ולכן העצה היעוצה לציית את רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמור, ויזכור אשר כל יום הוא יום, וחבל לפספס את היום הזה בלי לימוד תורה, כי כל יום בזה העולם, יש נגדו יום למעלה בשמים, ולכן מה שאדם חוטף ביום הזה, זה נשאר לו ביום העליון וכו', וזה נשאר כבר לנצח נצחים, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו, אלא לומד בכל יום בתמימות ופשיטות מקרא משנה גמרא מדרש הלכה ואגדה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך שבוע טוב
האם מותר לי לוותר על התפילות כדי שאספיק לילמוד יותר תורה?
שאלה:
מאת חגי:
שלום כבוד הרב.
אני לומד ומלמד תורה רוב היום, וכשאני לומד תורה, הלימוד שלי הוא ממש גם תפילה, כי אני עושה שם הרבה עבודה שבלב עם חסידות וכו' לחזק את עם ישראל. כבר תקופה ארוכה השם יתברך מראה לי רמזים שונים שבגלל שאני לומד אני פטור מן התפילה, וחוץ מזה יש לי גם כמה אסמכתות מדברי חז"ל לכך: "העוסק במצווה פטור מן המצווה", "העוסק בצרכי רבים לשמה פטור מן המצווה", "העוסק בתורה כעוסק בצרכי רבים", והכי חשוב – "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים".
בהתחלה לא הייתי בטוח שזו הדרך הנכונה וחששתי שזו עצת היצר, אך בכל פעם ראיתי שהשם מכוון אותי כך, ולכן אני חושב ומרגיש שכך אני צריך לעשות, ורוצה שתתנו לי היתר לכך. תודה.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר ויחי ה' טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל חגי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו, יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים, ולבוא לידי רעות גדולות, חס ושלום. ויש שקלקלו הרבה, כגון הרשעים הגדולים מאד המפורסמים, שהטעו את העולם, והכל היה על ידי חכמתם ושכלם. ועיקר היהדות הוא רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות, ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך, ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו. רק אם יש בזה כבוד השם יתברך – יעשה, ואם לאו – לאו, ואזי בודאי לא יכשל לעולם; יהודי מוכרח להתפלל את השלוש תפלות בכל יום – שחרית בבוקר השכם, מנחה אחר הצהרים, וערבית בערב, וזה בונה לאדם את השלוש מוחין, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הוא שלוש פרסאות, היינו שלוש תפלות, היינו כל זמן שאדם נזהר בשלושת התפלות, הוא ישאר יהודי מאמין בהקדוש ברוך הוא, ותיכף ומיד כשיתחיל להתרשל אפילו מתפלה אחת, ולא יתפלל במנין, הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, והוא מתקרר מהיהדות וכו'. ואתה צריך לדעת שאצל רביז"ל היה העיקר תמימות ופשיטות גמורה מאד מאד, בלי לנטות מהשולחן ערוך אפילו בסעיף קטן אחד, ומכל שכן שלא לעקור את השלוש תפלות מחמת החכמות המדומות שנכנסות באדם מחמת שכלו הפגום וכו' וכו'.
ידוע שרביז"ל אמר את המאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יכול ליפול בטעותים ומכשולות רבים וכו', על איזה אדם גדול מאד מאד ומפורסם למקובל גדול שחיבר הרבה ספרים בקבלה (ומפני כבודו לא אכתוב את שמו), שאמר שבחוץ לארץ לא צריכים ללכת עם זקן וכו', ועל זה אמר רביז"ל שעל ידי חכמות יכולים ליפול בטעותים ומכשולות רבים ולהטעות את הבריות וכו', וכן ידוע מצדיק מפורסם שהיה חשוב גם בעיני רביז"ל (ומפני כבודו לא אכתוב את שמו) שהיה רגיל לומר תיכף ומיד בבוקר שהוא נדבק בו יתברך, וכך הוא דבוק כל היום, ולכן הוא פטור מתפילה, כי דביקות היא מצות עשה מן התורה – "ודבקת בו", אבל תפלה היא מדרבנן ולכן הוא פטור מתפלה, ורביז"ל, אף שהחזיק ממנו מאד מאד, אמר עליו שהחכמות שלו מוליכות אותו שולל.
והכלל – עלינו לזכור מי אנחנו? ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) כשאדם מתקרב אל הצדיק האמת אזי הוא פותח לו את העינים וכו', והעיקר להסתכל על עצמו איך הוא אוחז בהד' יסודות שלו שמשם באים כל התאוות והמדות רעות שלו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כעס ורציחה באים מכח האש שנמצא בו, דברים בטלים ולשון הרע ורכילות באים מכח הרוח שנמצא בו, תאוות מגונות באות מכח המים שנמצא בו, עצבות ומרירות ודכאון באות מכח העפר שיש בו. אדם יכול לחיות בטעויות ובדמיונות גדולים מאד מאד, עד שיחדש חידוש שהוא לא צריך להתפלל מאחר שהוא מזכה את הרבים וכו' וכו', ובין כך הוא שוכח איך שהוא משוקע בתוך עמקי עמקים בשאול תחתית ומתחתיו וכו' וכו', ועדיין לא יצא מחול אל הקודש כחוט השערה.
ולכן אני מוכרח להגיד לך שעיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, ולקיים מצוות מעשיות דייקא, וכבר אמר התנא הקדוש רבי חנינא בן דוסא (אבות פרק ג') כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו -חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו – אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר: כל שמעשיו מרובין מחכמתו – חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו – אין חכמתו מתקיימת.
ולכן עליך לדעת כי לזכות את הרבים, ולימוד התורה הקדושה, ולקרב אליו יתברך זןו מעלה גדולה מאד מאד, כי כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלויה בו, עם כל זאת אסור לו לצאת כהוא זה מהשולחן ערוך, ומכל שכן שהוא מוכרח להתפלל את השלוש תפלות – שחרית, מנחה וערבית במנין דייקא, כי מי שמזלזל בתפילה אחת תיכף ומיד כבר יוצא ממחנה ישראל, ואחר כך הוא יתחיל לזלזל בעוד מצוות, עד שישאר גוי גמור רחמנא ליצלן, ולכן עיקר היהדות – להשליך את הדמיון שלו לגמרי, ולקיים מצוות מעשיות דייקא.
אני מנהל תלמוד תורה. כיצד לשלב לימוד עיון ובקיאות אצל התלמידים?
שאלה:
מאת הרב אליהו … :
כבוד הצדיק מוהרא"ש הקדוש, השם יתברך ישלח לכם רפואה שלימה, ויחייה אתכם כמו שאתם מחיים אלפי אלפים אנשים על ידי ספריכם הנפלאים הבנויים על פי תורות רבנו הקדוש. אני מקורב אל ברסלב זה שתים עשרה שנה ונוסע כל ראש השנה לאומן לקיבוץ הקדוש. אני מנהל תלמוד תורה, רצוני לדעת את דעתכם בעניין מלמד שמתחיל ללמוד עם תלמידים גמרא, איך צריך להיות הלימוד? בעיון או בבקיאות? וכן אם אפשר לשמוע את דעתכם איך ובאיזה גיל צריכים להרגיל את התלמידים בגירסא? ובכלל רציתי לשאול, איך אני אמור להבין הלכה למעשה מסדר דרך הלימוד של רבנו שאתם כל כך מדגישים בספריכם. אשמח לקבל תשובה על השאלות.
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר בלק ט"ו תמוז ה'תשע"ב
שלום וברכה אל הרב אליהו … נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
חכמינו הקדושים אמרו (בבא מציעא ל"ג.) תנו רבנן העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא.
עם ילדים קטנים צריכים להתחיל ללמוד מקרא, שיהיו בקיאים מאד מאד בלימוד מקרא, והכי טוב ללמוד פרשת השבוע, כמובן עם הקטנים לומדים עד שני, ועם הכיתה היותר גדולה עד שלישי, והיותר גדולה עד רביעי וכו' וכו', וכן מה שהם יותר גדולים לומדים איתם גם פירוש רש"י, ואחר כך מצרפים אל הלימוד משניות, וכדאי ללמוד איתם בעיון משנה או שתי משניות, ולהסביר להם טוב טוב את החומר, עד שיהיו שגורים בעל פה.
ילדים צעירים בקלות יכולים לחזור את המשניות עד שיהיו שגורים על פיהם, מתחילים מסכת ברכות שזה נוגע לעובדה ולמעשה וכו', ואחר כך קופצים למסכת תענית או מגילה, ראש השנה, יומא, סוכה, שבת, מסכתות כאלו שיצטרכו על כל ימי חייהם, ולא צריכים להזדרז בזה, אלא לאט לאט ללמוד בעיון את המשנה ולהסביר את זה פעמים אין מספר, עד שיהיה במוחש להתלמיד.
והיום יש משניות עם ציורים שמאד מקרב את הלימוד לשכל של הילד הצעיר, ואיך שיהיה חקוק בהילד לימוד משניות, יהיה לו אחר כך קל גם להבין את הגמרא, ולכן בהכיתות יותר גדולות אחר שלמדו כמה מסכתות משניות ושגורים על פיהם, יכולים להתחיל איתם ללמוד גמרא, וכדאי להתחיל ללמוד פרק "המניח את הכד", או פרק "אלו מציאות", או "הכונס צאן לדיר", וגם בזה המלמד צריך קודם כל להמחיש את הנושא להתלמיד בציורים ובסיפורים, עד שיקלטו היטב את הנושא, ולחזור עמהם פעמים אין מספר עד שיהיה שגורים על פיהם.
וזה נקרא לימוד בעיון, כי צריכים להראות להתלמיד את הנועם והעריבות שבגמרא, שאמרו חכמינו הקדושים (שם) גמרא אין לך מדה גדולה מזו, וכך יכנס בהתלמיד חמידו דאורייתא, חשק ללמוד את התורה הקדושה, וכל זה נכנס בגדר עיון שצריכים להסביר את התינוקות של בית רבן טוב טוב את פרשת השבוע, וכפי שכלם ודעתם יכולים להוסיף איזה קושיא ותירוץ או חידוש מאיזה גאון וצדיק כדי לחדד את המח שלהם, ואותו דבר בלימוד משניות, שלומדים משנה או שתי משניות או יותר, להמחיש להם את הלימוד, עד שיהיו בקיאים במסכת אחת או שתים או שלוש בעל פה ממש, וכן בגמרא להמחיש להם יותר ויותר, ולהסביר להם כל פרט ופרט קושיא ותירוץ, וההפרש בין המאן דאמרין וכו', ולמה הוא סובר כך וכו', וההוא סובר כך וכו', וכן להסביר על פי המפרשים, כל זה נצרך מאד מאד לגיל הצעיר, כדי שיגדל תלמיד חכם.
כמובן שמלמד כזה צריך להיות שהוא בעצמו יודע ללמוד, לא אחד שרק שלשום חזר בתשובה וכו', והיום יש לו פיאות ארוכות, כי עשה חלאקה מהשערות הגדולות שצמחו לו וכו', ומחר הוא כבר מלמד או מגיד שיעור וכו', בשעה שהוא בעצמו לא יודע בין ימינו ושמאלו וכו'.
מלמד צריך להיות ירא שמים גדול מאד, ויודע בעצמו ללמוד טוב, ואוהב ללמוד, והוא מוכן למסור את נפשו ללמד את אחרים, שזה נקרא תורה לשמה, כמאמרם ז"ל (סוכה מ"ט:) אמר רבי אלעזר מאי דכתיב (משלי ל"א) "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה", וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד, שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד, איכא דאמרי תורה ללמדה זו היא תורה של חסד, שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד.
ולכן אם אחד הולך לו בחיים ללמד את הזולת, זה נקרא תורה לשמה, ותורה של חסד, שעושה חסד עם נשמות קדושות, אשר אין לתאר ואין לשער את זכות של מלמדי תינוקות של בית רבן, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ח:) על הפסוק (דניאל י"ב) "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" אלו מלמדי תינוקות.
והפירוש הפשוט הוא, כמו שלא יכולים לספור את הכוכבים, כי הם לאין ספור, כך אי אפשר להסביר את גודל השכר של מלמדי תינוקות שמחדירים בהם אמונה פשוטה בו יתברך, ויראת שמים שלימה, ובפרט עכשיו שהערב רב לקחו את עצמם לעקור את האמונה פשוטה מנערי ומבנות ישראל.
ולכן אשרי מי שהוא עכשיו מלמד תינוקות של בית רבן, ומחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, וזכותו גדול בשמים, עד שאין יכולין לספור את הזכויות שלו, כמו שאי אפשר לספור את הכוכבים, אבל כמובן זה צריך להיות מלמד ירא שמים, ובר הכי שהוא בעצמו יודע ללמוד, ולכן הוא יכול להעביר את המקצוע, וזה עיקר העשירות של בר ישראל, שלומד בכל יום מקרא משנה גמרא, כמאמרם ז"ל (שבת קכ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עניות כשאין בידו לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד.
ולכן המלמדים עוד מגיל צעיר של הילדים, צריכים להכניס בהם את השלוש לימודים האלו, ולהסביר להם את החומר טוב טוב כדי שיבינו, ויוכלו אחר כך ללמוד לבד.
עכשיו נכנס הענין של בקיאות, כדי שלא ישעמם להילד, נותנים לו לגרוס הרבה פרקים משניות כסדרן דייקא, היינו שיתחיל לגרוס באמירה בעלמא ששה סדרי משנה, וזה יוכל לגרוס בזריזות פרק אחר פרק, עד שיסיים את כל ששה סדרי משנה, ויתחיל עוד פעם וכן לעולם וכו', ואותו דבר יתחיל לגרוס גמרא בלי רש"י ובלי תוספות, רק להתחיל ממסכת ברכות ולגרוס את הגמרא, וכשיסיים מסכת ברכות יתחיל מסכת שבת וכו' וכו', עד שיסיים את כל הש"ס.
וזה מכניס תשוקה עצומה להתלמיד להיות רגיל במשניות ובגמרא, וכך הוא לא יבטל את הזמן, וזה סדר דרך הלימוד של רביז"ל, שאפילו מי שיש לו הבנה קשה וכו', על ידי ריבוי הלימוד יפתח לו המוח ולבסוף יבין, ואם הוא לא יבין בפעם הראשונה יבין בפעם השניה וכו' וכו', וזה מכניס תשוקה עצומה להיות רגיל לגרוס פרק אחר פרק ודף אחר דף, וכל זה דעת רביז"ל כמובא (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.
ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה. ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.
וכל זה הם דברי רביז"ל ולא אני חידשתי את זה, אלא מהרגע שהתקרבתי אל רביז"ל זה חמישים ושמונה שנים, תיכף ומיד התחלתי לקיים את זה בלי חכמות והשכלות וכו', ואם יאמר האומר מה התועלת מזה, תשיב לו זה גמרא מפורשת (עבודה זרה יט) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, בזה שילד מגיל צעיר מרגיל את עצמו לומר הרבה פרקים משניות, והרבה דפים גמרא, רק האמירה בעלמא יזכך את נפשו, ומכל שכן בחור יותר מבוגר וכו', וכבר עבר עליו מה שעבר ונכשל במה שנכשל וכו', אם הוא ירגיל את עצמו לגרוס פרקים משניות ודפים גמרא אפילו באמירה בעלמא שזה מדינא דגמרא, על ידי זה יזדכך נפשו ורוחו ונשמתו, ויהיה כלי להמשיך עליו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא.
והלוואי שהיו כל התלמודי תורה וכל הישיבות בעולם מקבלים את סדר דרך הלימוד של רביז"ל, ואז לא היו כל כך הרבה נושרים, וזה ברור כשמש, ואני עוסק כבר כמעט חמישים שנה עם בני הנעורים, ומי שציית לא הפסיד בחייו לא בגשמיות ומכל שכן לא ברוחניות, כי הוא סיים כמה וכמה פעמים את הש"ס, וכמה וכמה פעמים ששה סדרי משנה, ואצלנו כמעט כל ילד עד הבר מצוה הוא מסיים את כל הש"ס בגירסא בעלמא, ובשביל זה יש עליו חן מיוחד, כי כך מקובל מרביז"ל שמי שסיים ש"ס, ממשיך על עצמו צלם אלקים.
אבל שוב פעם אני מדגיש שבהכיתות מתחילים מקרא ואחר כך משנה ואחר כך גמרא, בתוך הכיתה צריכים ללמוד איתם בעיון, היינו שיבינו את החומר, וזה יחדד את המח שלהם, אבל בזמן הפנוי שיגרסו כסדרן משניות וגמרא, ואם יכולים לתת להם פרסים על זה, מה טוב ומה נעים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תענית כ"ד.) רב איקלע לההוא אתרא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא, נחית קמיה שליחא דצבורא אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא, אמר ליה מאי עובדך, אמר ליה מיקרי דרדקי אנא ומקרינא לבני עניי כבני עתירי, וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי, ואית לי פירא דכוורי, וכל מאן דפשע משחדינא ליה מינייהו ומסדרינן ליה ומפייסינן ליה עד דאתי [רב הגיע לאיזה עיר והיה שם בצורת, וגזר להתענות כדי שירד גשם, ולא ירד גשם, פתאום קם אחד והיה שליח ציבור, ורק התחיל לומר "משיב הרוח" התחילו לנשוב רוחות "מוריד הגשם" התחיל לבוא גשם עז, שאל אותו רב מה העבודה שלך שבזכות זה שהתפללת וכבר הגיע רוחות וגשמים? ענה ואמר: אני מלמד תינוקות ואני מלמד לכולם שווים בין בני העניים ובין בני עשירים, ומי שאין לו כסף אני לא לוקח ממנו תשלום, ויש לי בריכה של דגים (אקווריום) וכל ילד שמתרשל בהלימוד, אני משחד אותו עם דגים, ומפייס אותו בכל מיני פיוסים עד שהוא בא ולומד].
הקדוש ברוך הוא יצליח את דרכך בתורת מנהל, ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח, ויגדיל תורה ויאדירה.
מה עלינו לעשות כדי שבעלי יזכה ללמוד תורה מתוך ישוב הדעת?
שאלה:
מאת גאולה:
לכבוד מוהרא"ש שליט"א. אנו מאחלים לכבוד הרב רפואה שלמה, בריאות איתנה ואריכות ימים מתוך שפע בכל.
בעלי עזב את הכולל בגלל קשיים בפרנסה, מה עלינו לעשות בכדי שהוא יזכה ללימוד תורה לשמה מתוך ישוב הדעת? בתודה.
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ"ה שבט התשע"ג
שלום רב אל גאולה תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
תשואת חן על התפלות והברכות ועל האיחולים, וכל המברך מתפלל מפי על עליון.
חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון; ולכן מה טוב ומה נעים שבעלך ימצא לעצמו איזו עבודה, או יכנס באיזה עסק וכו', ויקבע עיתים לתורה, וכך יהיה לו הן פרנסה והן תורה, זו לא בושה לצאת לעבוד ולפרנס את אשתו ואת ילדיו, וזו הצדקה הכי גדולה, כמאמרם ז"ל (כתובות נ'.) על הפסוק (תהלים ק"ו ג') "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת", וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? דרשו רבותינו שביבנה ואמרי לה רבי אליעזר זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים; הרי שלך לפניך שהצדקה הראשונה צריכים לתת להאשה ולהילדים.
ולכן שבעלת ימצא עבודה קבועה, וכן יקבע עיתים לתורה ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא, מדרש, מכל לימוד שיעור אחד, ועל כולם לימוד שולחן ערוך שמאד מאד הזהירנו רביז"ל על זה, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מחוייב ללמוד בכל יום הלכה בשולחן ערוך, ואם יתנהג ככה אזי טוב לכם בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא, ואת צריכה מאד מאד לחזק את בעלך שלא ישבר משום דבר, ואדרבה תעודדי אותו לקבוע עיתים בתורה, ותכבדי אותו מאד מאד, כי בעל שמפרנס את אשתו וילדיו ודואג לשלומם, ראוי לכבדו ולייקרו מאד מאד, ואם בית מתנהג ככה, אזי בית כזה הוא בית חזק והשכינה שורה בתוך הבית, כי במקום שיש אהבה והבנה הדדית ושלום בית, שם השכינה שורה, ובמקום שהשכינה שורה, שם הברכה מצויה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.