- א.
שמעתי מהרב החסיד ר' לוי יצחק ז"ל שהיה להם בקבלה מהזקנים שעוד הכירו את מוהרנ"ת ז"ל, ואת ר' נפתלי ז"ל, שהם עוד ידעו את המגילת סתרים, שעוד יהיה זמן שלא יוכלו ללכת אל ציון רביז"ל ולכן הם תמיד היו מעוררים את הבני הנעורים שיחטפו מה שיותר מהר להיות בציון רביז"ל (חאפט אריין וואס מער דעם רבינ'ס ציון), כי יהיה זמן שתתחרטו על שלא הלכתם מספיק אצל ציון רביז"ל, ולכן היה דרכו והרבה מחבריו לבלות תמיד אצל ציון רביז"ל, ולא בשדות וביערות, כי הם אחזו שפה הוא המקום הכי טוב להתבודד עמו יתברך, ואף על פי שהיו הרבה מאנשי שלומנו שאחזו שיותר טוב ללכת אל שדה ויער להתבודד, וכך זכו להיות שעות על גבי שעות אצל ציון רביז"ל.
וסיפר ר' לוי יצחק ז"ל, ששמע לעת זקנותו של ר' אברהם ב"ר נחמן ז"ל, שהוא מתחרט על שלא בילה בימי נעוריו אצל ציון רביז"ל, אלא התחבא בשדות ויערות ושם התבודד עמו יתברך, ומי יודע אל איזה מדרגות היה זוכה אם היה מבלה יותר אצל ציון רביז"ל, כי רביז"ל רצה מאוד שיבואו אל ציונו הקדוש ויתפללו שם וכן ילמדו שם, ואמר (חיי מוהר"ן סי' קס"ב) שיהיה לו מזה נחת רוח גדול מאוד, וגילה דעתו ופירש את רצונו שיבואו על קברו תמיד, לומר שם תהילים וכן ללמוד שם, ולהרבות שם בתפילה ותחנונים, ויהיה לו שעשועים ותענוג גדול מזה, ובפרט מי שיבוא על קברו וייתן פרוטה לצדקה ויאמר את העשרה מזמורי תהילים הנקראים "תיקון הכללי", אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו, יניח את עצמו לאורך ולרוחב לעזור לזה האיש, אפילו שעבר מה שעבר כמובא (שיחות הר"ן סי' קמ"א), וכן התנהגו הרבה מאנשי שלומנו שהיו באים בכל יום במסירות נפש גדולה אצל ציון רביז"ל ובילו שם כמה שעות, אף בחור, שהיה אז קר מאוד, וממש היה גובל בפיקוח נפש ממש, עם כל זאת באו שם ובילו זמן רב, ומרוב בכיות ותפילות ובקשות ששפכו ליבם שם, לא הרגישו את הקור.
- ב.
וסיפר לי ר' לוי יצחק ז"ל, בשעה שהגיע הרב החסיד ר' שמואל הורביץ ז"ל מארץ ישראל אל ציון רביז"ל במסירות נפש הכי גדולה, כל אנשי שלומנו התפלאו מהאדם הזה עד מאוד, כי היה כל כך דבוק אצל ציון רביז"ל שלא רצה להפרד מהמקום, אלא תכף ומיד אחר תפילת ותיקין, רץ אצל ציון רביז"ל ובילה שם עד תפילת מנחה, שאז חזר להתפלל ולאכול, ובערב עוד פעם חזר, וישב שם זמן רב, והלך לישון וקם בחצות, והזדרז למקווה, ועוד פעם רץ אצל ציון רביז"ל, וכך היה יום אחר יום, עד שאנשי שלומנו התפלאו מהיכן האברך הזה יש לו את הכוחות, וכשאחד מאנשי שלומנו העיר לו, הרי גם צריכים ללכת בשדה ויער להתבודד (מען דארף גיי אין פעלד אויך), ענה ואמר שדות ויערות יש לי בארץ ישראל מספיק, אבל את ציון רביז"ל אין לי שם, ובשום פנים ואופן לא רצה להפרד מהציון הקדוש של רביז"ל.
- ג.
היה אחד מאנשי שלומנו בשם ר' יעקב ז"ל, מעיר ז'יאטמיר, והוא היה בעל חסד גדול, ממש היה לו לב של זהב, ומספר את נפשו עבור הזולת, ובכל יום היה הולך עם שק על פני הבתים, וקיבץ לחם ושאר מאכלים, ואחר כך כשבא אל הקלויז חילקם בין אנשי שלומנו, וכשגמר לחלק עלה אל ציון רביז"ל, ואחרי שגמר את סדר תיקון הכללי והתבודד (שהתבודד שם בבכיות עצומות), אז ישב על הרצפה והתחיל לקרוא בסיפורי מעשיות, והיה ממש תענוג לשמוע איך שהוא קורא את הסיפורי מעשיות עם ניגון התעוררות גדול מאוד, והיו הרבה מאנשי שלומנו רגילים לבוא רק לשמוע איך שהוא קורא את הסיפורי מעשיות בהתעוררות גדול מאוד, שהיה מושך את הלב.