חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
"גם לאחר מאה ועשרים שנה אמשיך להפיץ את ספרי ברסלב"
הרב שושן בסעודת המצווה. (צילום: ר' דן כהן)

בסעודת המצווה לזכרו של 'המפיץ הגדול' רבי שמואל דוד יונגרייז זצ"ל סיפר הר"ר אברהם שושן סיפורים נפלאים על קורות חייו • 'ברסלב סיטי' מגיש קטעים נבחרים

כ"ט ניסן תשע"ג, 09/04/2013


בבית המדרש "היכל הקודש" דחסידי ברסלב בעיר בני-ברק ערכו אמש (שני) סעודה לרגל יום השנה לפטירתו של הרה"ח רבי שמואל דוד יונגרייז זצ"ל - מגדולי תלמידי הצדיק, שנפטר לפני 20 שנה, בגיל 48. הר"ר אברהם שושן שליט"א - רב בית המדרש בבני-ברק שהכירו היטב, סיפר באריכות אודות גדולתו של הנפטר זצ"ל. 'ברסלב סיטי' מגיש קטעים נבחרים מתוך דבריו.

"רבי שמואל דוד זכה להכיר את כ"ק מוהרא"ש שליט"א בארצות הברית לפני שנים רבות, והפך לתלמידו הנאמן. הוא היה מעודד את בחורי הישיבה דאז לשאול את הצדיק שאלות על מנת לקבל בחזרה מכתבי חיזוק, דבר שלא היה נפוץ אז. הוא היה קונה מכתבים, מעטפות ובולים, והיה אומר לבחורים: 'תכתבו שאלה לצדיק, כדאי לכם, כדאי לכם'. את תשובות הצדיק היה הרב יונגרייז מדפיס על חשבונו בחוברות קטנות ומפיצם בכל רחבי ארצות הברית. הוא היה אומר לצדיק: 'אתם תכתבו תשובות ואני אדפיס אותן בספרים ואפיץ לחיזוק עם ישראל', ומכאן התחילה ההדפסה של סדרת ספרי שו"ת 'אשר בנחל' הנפלאה, שהיום כבר הגיעה ל-104 כרכים".

     "בשעה שהכאבים היו קשים מנשוא היה לוקח את מחברותיו והיה קורא בקול רם: 'במקום פלוני חילקתי 300 קונטרסים, במקום אלמוני חילקתי עשרות ספרי 'אשר בנחל', כאן נתתי 300 חוברות של 'שמירת הברית'"

"כאשר ישבנו פעם יחד ודיברנו דברי תורה, אמרתי לרב יונגרייז שישנו סיפור ידוע על אחד האדמו"רים מבעלזא שמספר ימים לפני ראש-השנה הגיע אליו עשיר גדול שהיה גם קמצן גדול, והאדמו"ר לא רצה לקבלו, והנה בליל-ראש-השנה חולם אותו קמצן כי דנים אותו בשמיים, ונמצא שעוונותיו מרובים מזכויותיו, ודנו אותו לייסורים, בבוקר קם העשיר וראה שבאמת כול גופו מלא חבלות. הרב יונגרייז שמע את הסיפור, ואמר לי: 'אתה סיפרת איך חלום רע יכול להשפיע על גופו של אדם רע ולהראות בו את סימניו, בוא ואספר לך איך חלום יכול להשפיע אפילו על צדיק'. וכך סיפר: 'מוהרא"ש סיפר לי שחלם כי הסמ"ך-מ"ם נגלה אליו בחלום ואמר לו בזה הלשון: 'תפסיק לכתוב, תפסיק', וענה לו מוהרא"ש: 'אני אמשיך לכתוב ולא אפסיק לכתוב'. ובחלום רואה מוהרא"ש כי אחד התריסים של אחד מחלונות ביתו (שהיו נפתחים ונסגרים על-ידי גלילה של חבל התריס) נופל בעוצמה על כף ידו - היד בו הוא כותב. בבוקר כאשר התעורר מוהרא"ש ראה כי יש חבלה על כף ידו והיא כולה כחולה..'".

"הרב יונגרייז היה גר בעיר בני-ברק ברחוב הגר"א, והיה מפיץ את ספרי רבינו הקדוש ותלמידיו בכל מקום בו היה נמצא. כל בוקר היה מתפלל בנץ, ומיד היה יוצא להפצה בכל רחבי העיר בני-ברק. כדי להספיק את כל בתי הכנסת שבעיר ואף את אלו שהיו מתפללים 'ותיקין' היה שוכר בחור שיש לו אופנוע, משלם לו 18 ש"ח לכל שעת עבודה (סכום נכבד בימים ההם), מעמיס עליו חבילות של קונטרסים וספרי רבינו, ובזריזות מופלאה היה עובר מבית הכנסת אחד למשנהו ומפיץ בשמחה עצומה חבילות של ספרי לימוד. לא היה בית כנסת או בית מדרש אחד שלא הפיץ שם ספרי ברסלב, והכול מתוך זריזות ושמחה עצומה. למרות שהיו מבזים אותו הוא היה מחייך וממשיך ומפיץ לעוד יהודי ולעוד יהודי".

לא היה בית כנסת או בית מדרש אחד שלא הפיץ שם ספרי ברסלב. הרב יונגרייז זצ"ל

"פעם אחת אמר: 'גם לאחר מאה ועשרים שנה אמשיך להפיץ את הקונטרסים, ואפילו אהיה במקום שאהיה וידי יהיו קשורות, אני אבקש שישימו קונטרסים מתחת לזרועותיי וארוץ בעולם הבא ממקום למקום ואפיצם...'. היה הולך לבתי יתומים, לישיבות תיכוניות כמו 'שעלבים', 'נחלים' ועוד, היה רושם במחברותיו בכל מקום את זמני ההפסקות כדי שיגיע בזמן המתאים להפיץ. כשהיה רוצה להפיץ באילת, היה מזמין מונית, מעמיס עליה קונטרסים, נוסע עד הדרום הרחוק ומפיץ בשוק. ביום העצמאות, כאשר המוני אנשים מגיעים ל'פארק הלאומי' בתל-אביב ועושים 'על האש', היה מגיע לשם במונית, שם את סחורתו מתחת לאחד העצים וכל היום היה מסתובב בשמש היוקדת ומפיץ את אור החסידות. דרכו בהפצה הייתה לקנות תחילה את הספרים והקונטרסים שהיה רוצה להפיץ, כדי שלא יהיו לו חובות, ואחר כך היה מפיץ אותם במחיר מוזל. פעם אחת אמר לי: 'אתה יודע הרב שושן, הלילה הכי מאושר בחיי זה ליל הושענא-רבה, כי בלילה הקדוש הזה כל בית ישראל נמצאים בבית הכנסת ולומדים ואני יכול להפיץ כמויות אדירות של תורה ויראת שמיים. נכון שאני לא זוכה לשבת וללמוד בלילה הקדוש הזה אך על ידי מעשיי תרבה תורה ויתרבו לומדי התורה".

    

"היה שומר בצורה נפלאה על העיניים, ודבר ידוע היה שהרבה אנשים היו אוהבים להסתכל עליו מפיץ רק כדי ללמוד שמירת העיניים מה היא"

"בשנותיו האחרונות היה חולה ומחובר לדיאליזה, ולמרות חוליו, כאביו וייסוריו הרבים, היה שמח בחלקו ותמיד חיוך רחב היה נסוך על שפתיו. בשל מחלתו אושפז בבית החולים 'תל השומר', וכל הזמן היה שואל וחוקר ומתעניין מתי כבר אשתחרר ואוכל להמשיך במלאכת ההפצה. בשעה שהכאבים היו קשים מנשוא היה לוקח את מחברותיו והיה קורא בקול רם: 'במקום פלוני חילקתי 300 קונטרסים, במקום אלמוני חילקתי עשרות ספרי 'אשר בנחל', כאן נתתי 300 חוברות של 'שמירת הברית', וכן הלאה, ובכך היה מחייה ומשמח את עצמו. פעם במהלך האשפוז בבית החולים הוא תפס קונטרס בידו ואמר לאחות שטיפלה בו ואשר הייתה גרה ב'קריית הרצוג' בבני-ברק: 'יש לך קונטרס כזה בבית?', האחות ענתה: 'לא, אין לי קונטרס כזה בבית'. אמר לה: 'נכון שבעלך מתפלל שחרית בבית ולא במניין?', האחות ההמומה שאלה בפליאה: 'איך אתה יודע? יש לך רוח הקודש?!'. ענה לה הרב יונגרייז בפשיטות: 'רוח הקודש אין לי, אבל אני מכיר את כל בתי הכנסת בעיר בני-ברק ואת כל זמני התפילות של כל המניינים, לכולם אני מחלק קונטרסים, ואם אין לך קונטרס כזה בבית, סימן שבעלך מתפלל בבית ואינו מכיר אותי...'".

ממשיך הרב שושן ומספר: "פעם אחת כשנסענו יחד במטוס אל ציון רבינו הקדוש, אמר לי: 'אתה רואה את האורות בשמים, ככה גם אנחנו, בכל מקום ששמנו וחילקנו קונטרס עשינו אורות גדולים בשמים'. בכל פעם כשהיה נוסע אל הציון הקדוש היה מבקש מהאנשים שמות להתפלל עבורם, והיה יושב וממלא מחברות מחברות של שמות האנשים, לזיווג הגון, לרפואה שלימה, לשלום בית וכו', ואחר כך כשהיה מגיע לציון היה יושב ומתפלל על כל שם ושם בפרטיות, בבקשות ובתחנונים כאילו היו אלו בקשותיו הפרטיות. פעם כשחזרנו יחד מאומן דרך רומניה, חלק גדול מהנסיעה עברנו ברכבות, ובגלל שביתה שהייתה ברכבת נאלצנו להמתין זמן רב. כשיצאנו שוב לדרך עייפים, תשושים וצמאים, ישבנו בקרון ועשינו שיעור בספר 'ליקוטי מוהר"ן', והנה אנחנו רואים את הרב יונגרייז הולך עד לסוף הרכבת, ועובר עשרות קרונות כדי להביא לנו מים חמים לשתות ולהרוות את צמאוננו, וכך הלך כחמש פעמים. לשאלתינו: 'מדוע אתה עושה כך?', הוא ענה: 'זה בסדר, אתם תלמדו ואני אביא לכם לשתות...'. באותה הנסיעה, כאשר היינו תקועים בתחנת הרכבת וממתינים שהשביתה תיגמר, אנשי הקבוצה היו כולם לחוצים ורצו לדעת מה קורה ומתי חוזרים, כרגיל במקרים מעין אלו, אך הרב יונגרייז הוציא גמרא, הכניס את ראשו לתוך דפי הקודש והתחיל לגרוס מספר עצום של דפים בכל הזמן הזה, דף אחר דף בלי להרים את ראשו".

    
"הספרים מחיים אותי". האדמו"ר מגור זצ"ל

"הרב יונגרייז היה מפיץ בערב שבת בשוק 'מחנה יהודה' בירושלים, והייתה תקופה שבכל ערב שבת היה מגיע האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זי"ע - שעדיין לא התמנה לכהן כרבי, והיה מבקש מהרב יונגרייז: 'תביא לי את כל סוגי הקונטרסים שיש לך, כי הם ממש מחיים אותי'. הרב חַרַש, מחסידי גור, סיפר באזכרה של הרב יונגרייז: 'פעם זכיתי להיכנס לקודש פנימה אצל מוהרא"ש, ובין הדברים סיפר לי כי כאשר נפגש עם האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' הוציא הרבי את אחד הקונטרסים ואמר: 'זה ממש מחייה אותי, זה ממש מחייה אותי'".

"הייתה תקופה שהחלטתי לעזור לו בהפצה, וכשהגענו לבית הכנסת הגדול בבני-ברק הוא ראה איזה בחור בן תורה שנפשו מרה עליו וכנראה שהיה בתקופת נפילה רוחנית, אף שדרכו של הרב יונגרייז הייתה שלא להרבות בדיבורים כדי לא לבזבז את זמנו היקר, הוא החל לדבר עם הבחור ולקרבו ונתן לו ספר 'שמירת הברית' במתנה, ובאותו הערב אף הזמינו לביתו ונתן לו סעודה דשנה, דאג לעשות לו תספורת, ודיבר איתו במשך הרבה זמן. רק לאחר שהבחור נרגע הוא שלחו לביתו, וברוך השם הבחור התחזק והקים אחר כך בית של תורה".

"למרות היותו מפיץ גדול מעלות השחר עד הלילה, היה מקפיד על לימודו תמידין כסדרן ולא היה עולה על משכבו עד שהיה לומד את כל סדר לימודו, דפי גמרא, ח"י פרקי משניות, פרקי תהילים, פרקים בספר הזוהר ועוד לימודים. כמו כן היה מוסר בכל ערב שיעור תורה למבוגרים בבית הכנסת ליד מפעל 'דובק' בעיר בני-ברק. בעניין שמירת העיניים היה חידוש גדול מאוד, והיה זהיר בזה מאוד אף שהיה מפיץ עצום בשווקים וברחובות, ואף במקומות רחוקים מכל זיק של יהדות, בכל זאת היה שומר בצורה נפלאה על העיניים. ודבר ידוע היה שהרבה אנשים היו אוהבים להסתכל עליו מפיץ רק כדי ללמוד שמירת העיניים מה היא".

"ארוץ בעולם הבא ממקום למקום ואפיץ את ספרי רבינו". כ"ק מוהרא"ש שליט"א בתפילה על קברו של תלמידו הרב יונגרייז

"כאמור בשנותיו האחרונות היה מרותק למיטת חוליו, ובימיו האחרונים הדיבור היה קשה לו מאוד, אך הוא לא ויתר על מצוות הנחת תפילין, והיה מצביע על התפילין של רש"י כאומר 'תנו לי להניח תפילין' ואח"כ הצביע גם בחוזקה על תפילין של ר"ת ולא ויתר עד שהניח את שני זוגות התפילין. בשנה האחרונה לחייו נסע לאומן בראש השנה למרות אזהרת רופאיו כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו לנסוע ולמרות שאמרו כי הוא יחזור בארון מתים... משפחתו התנגדה נחרצות שיסע, שהרי הוא צריך להיות מחובר לדיאליזה והוא עלול לסכן את נפשו. בצר לו פנה אל הצדיק ושטח בפניו את כל צדדי הבעיה ושאל האם לטוס לראש השנה אצל רבינו או לא, ענה לו הצדיק: 'אני לא אומר לך אם לטוס או לא, דבר אחד אני מבטיחך שלא תחזור בארון מתים...'. באותה השנה באומן הזכיר מוהרא"ש את המקרה הזה במהלך הדרשה של ראש השנה, ואמר: 'יש אנשים שיש להם מניעות וסיבות כביכול לא להגיע למקום הקדוש הזה, אחד בגלל כסף, שני בגלל שלום בית, שלישי בגלל בעיות אחרות, והנה יש פה יהודי שהגיע במסירות נפש ממש, הרופאים הזהירו אותו שבגלל מצב בריאותו הוא יחזור בארון מתים ובכל זאת הוא פה'. באותה שנה, יום לפני ראש השנה, הפצירו בו החברים שבגלל בריאותו הרופפת עליו לשתות כוס תה לפני התפילה, אך הוא התנגד בתוקף ואמר: 'כל חיי הקפדתי לא לשתות לפני התפילה, כפי שנהג רבינו הקדוש, וגם היום לא אשתה לפני התפילה'".

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.


עוד בנושא זה:

חסידי ברסלב יציינו את יום פטירת
רבי שמואל דוד יונגרייז זצ"ל
שאלות ותשובות
על הפצה
מיהו "המפיץ הגדול"
ר' דוד שמואל יונגרייז?

1 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup